351. ענוה (ג)
על ידי ענוה זוכה האדם לכל, כמו משה רבינו ע"ה, שהיה אדון הנביאים ואב החכמים, לא נשתבח אלא בענוה, וכל מה שזכה הוא בעבור ענותו, ואילו היה עכשיו אדם עניו כמשה, היה ודאי זוכה לתורה בשלימות. (רוח חיים א א)
350. ענוה (ב)
ההתנשאות בלב מאשר הוא עובד אותו יתברך בטהרת הלב, תוכל לגרום לאדם שיקל בעיניו ח"ו אם יראה מי שאין עניני עבודתו לו יתברך במחשבה טהורה, ומקיים ככל הכתוב בתורת ה' בלא דביקות, וכל שכן כשיראה איזה איש עוסק בתורת ה' ויתבונן עליו שהוא שלא לשמה, יתבזה בעיניו מאד ח"ו. והוא עון פלילי הרחמן יצילנו, כי […]
349. ענוה (א)
השמר והזהר מאד, שלא תזוח דעתך עליך ותתנשא לבבך מאשר אתה עובד את בוראך בטהרת המחשבה. ובהשקפה ראשונה לא תרגיש כ"כ בהתנשאות לבך מזה. וצריך אתה לפשפש ולמשמש בזה מאד. וכתוב מפורש "תועבת ה' כל גבה לב", שאף אם לא יתראה ההתנשאות לעיני בני אדם, רק במחשבת הלב לבד בעיני עצמו, היא תועבה ממש לפניו […]
348. עולם הבא (ד)
וכן בגמרא דר"ה, ג' ספרים נפתחים, וסיים שם "אבל פושעי ישראל בגופן, והוא קרקפתא דלא מנח תפילין", ויש לבאר, שמה שאמרו קרקפתא רצונו לומר שאינו מניח כדין הגמרא, שהוא במקום שמוחו של תינוק רופס, ומשפטם שנדונים י"ב חדש, ואחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ונעשית אפר תחת רגלי הצדיקים. והנה אלו יש להם על […]
347. עולם הבא (ג)
ג' ספרים נפתחים בראש השנה, צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים כו' לאלתר למיתה, בינונים כו'. והקשו הראשונים שאנו רואים שהחוש מכחישו כי הן רשעים ושלוי עולם השגו חיל ומאריכים ימיהם בנעימים, וצדיקים על פי רוב הם שפלים ונמקים ח"ו, ופרשו הם דקאי על דין הנפשות לעולם הבא. ואם כן, דהדין הוא על עולם […]
346. עולם הבא (ב)
הנה כל העדה כולם קדושים ומאמינים, כי לא נברא האדם אלא עבור תכליתו, למען להיות לו חלק לעולם הבא, וימס לבבינו בזוכרינו אשר חז"ל גזרו אומר שכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו הכתוב אומר 'כי דבר ה' בזה', וכן הוא בשלחן ערוך. והנה סיפא דקרא הוא 'הכרת תכרת', 'הכרת' בעולם הזה, ו'תכרת' […]
345. עולם הבא (א)
אמרו חז"ל "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ולא אמרו 'בעולם הבא' שמשמעו היה שהעולם הבא הוא מוכן מעת הבריאה ענין ודבר לעצמו, ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו, אבל האמת, שהעולם הבא הוא מעשה ידי האדם עצמו, שהרחיב והוסיף והתקין חלק לעצמו במעשיו. מעת שעולה על טוהר מחשבת האדם לעשות מצוה, […]
344. עולם הזה (ד)
מפי השמועה: שמעתי שהוא (הגר"ח מוולוז'ין) היה אומר, כי אחיו הצדיק מוהר"ז נ"ע פשט מעליו עניני עולם הזה לגמרי, עד שנעשה כמלאך ה', רק מלובש בדמות אדם. אבל רבינו הגר"א ז"ל, אף שהיה הנהגתו כבני אדם, בכל זאת זיכך כוחותיו עד ששבו ככוחות מלאכי ה'. ולזה היתה כוונת הבריאה בעולם הזה, להיות נוהג כבני אדם, […]
343. עולם הזה (ג)
מפי השמועה: יודעים כולם שבעיר לוז לא שלט בה מלאך המות, אין בה ענין של מיתה כלל וכלל. רבי חיים מוואלוז'ין זיע"א מתאר איך יהודי משלנו פגש יהודי מהעיר לוז, סיפר היהודי משלנו ליהודי הלוזי שאצלנו אנשים כן מתים. בתחילה לקח לו זמן להסביר לו בכלל מהו ענין המיתה, אך אחרי שהלוזי התחיל להבין מה […]
342. עולם הזה (ב)
בעוונותינו הרבים, היצר מסמא את עיני המון העם, בשומו מענה ומשל בפיהם לומר, שבני אדם אומרים שגם העולם הזה הוא 'עולם', וגם בעדו יש לחשוב. ובאמת, צדיקי עולם, העובדים את ה' מאהבה בלי שום כוונה, זולתי שרצונם לעבוד את ה', להם נאה לומר כן. כאשר שמעתי כן כמה פעמים מפי קדשו של רבינו הגאון החסיד […]
