331. עבודת ה' (ו)
אנשים אשר עבודתם זכה, בלי שום כוונת פרס, גם העבודה תגדל אצלם, עד שתא דוגמת הבן לאביו, רק לכבוד אביו, לנחת רוח לפניו. ולהיפך, אם ירד, אז תורתו גם כן מלא מחשבות אוון ומרמה, ואינו, רק במדרגת עבד לאדונו. מכל מקום, גם אז אל ירף ממנה, עד אשר ישוב לאיתנו הראשון. ודרך הצדיקים הממוצעים, להיות […]
330. עבודת ה' (ה)
אנשים אשר עבודתם זכה, בלי שום כוונת פרס, גם העבודה תגדל אצלם, עד שתא דוגמת הבן לאביו, רק לכבוד אביו, לנחת רוח לפניו. ולהיפך, אם ירד, אז תורתו גם כן מלא מחשבות אוון ומרמה, ואינו, רק במדרגת עבד לאדונו. מכל מקום, גם אז אל ירף ממנה, עד אשר ישוב לאיתנו הראשון. ודרך הצדיקים הממוצעים, להיות […]
329. עבודת ה' (ד)
עיקר כוונת הבריאה היא להיטיב לברואיו, אם כן, יתכן כי העבודה היותר חשובה ומקובלת תהיה על מנת לקבל פרס, כי יעבוד על מנת שייטיב לו, שיגיע מזה נחת רוח לפניו יתברך שמו. אך באמת, אם כוונתו רק כדי שיגיע מזה נחת רוח לה' יתברך שמו, בהיטיבו עם ברואיו חלף עבודתם, זהו העבודה המעולה. אכן, אם […]
328. עבודת ה' (ג)
לפעמים יאמר האדם, לא אלך בגדולות, ודי לי אם על משמרתי אעמודה, להחזיק בתומתי ויראתי ולא להוסיף. אבל באמת אינו כן, כי האדם אי אפשר לו לעמוד במקום אחד, ואם לא יעלה, על כרחו יפול, לכן אמר 'אורח חיים למעלה למשכיל', דאם לא יעלה – על כרחו ירד לשאול מטה. (רוח חיים א יג).
327. עבודת ה' (ב)
ודאי ראוי להאדם הישר חכם לבב, הקבוע כל הימים בתלמוד תורה ומצוות, אשר נאמנה את אל רוחו, לידע מציאות זה הענין הנורא דרך כלל, שאדון יחיד ית"ש מלא את כל, ואין עוד מלבדו יתברך, להלהיב מזה טוהר קדושת מחשבתו לעבודת התפלה, לכוין לבו באימה ויראה ורתת למקום, הוא מקומו של עולם. גם להיות ירא וחרד […]
326. עבודת ה' (א)
ללמוד הגמרא ופלפולה, ויהיה בעיניך העבודה הגדולה לפני הקדוש ברוך הוא, אפילו הפלפול במיגו דרמאי, ואל תאמר מה תועלת יש בזה. (כל הכתוב לחיים, סגולת התורה ד).
325. סתרי תורה (ב)
באמת, כל הרזין וסודות התורה המה מפורשים ונגלים ממש, אבל טח מראות עינינו, ומהשכיל והבין בהם. ואם יעסוק בה לשמה, יגל ה' עיניו ויסיר ממנו מסך העיורון, וכמו שאמר דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", וזהו שאמרו על העוסק בתורה לשמה 'ומגלין לו רזי תורה'. (רוח חיים ו א).
324. סתרי תורה (א)
סגולה ועצה בדוקה כל אחד מסתכל בסתרי עומק פנימיותה, כפי רוב חכמתו וזך שכלו, וקדושת טהרת לבבו, ורוב עסקו והגיונו בה. אמנם עיקר הטעמי תורה, סוד נשמתא לנשמתא דילה סתרי סתריה, המה דברים שכיסה עתיק יומין, והעתיקן מבריותיו, ואיש לא ידעם עדיין, רק אבינו הראשון הוא אשר השיג בחינת נשמתא לנשמתא דיליה, שבה היה מסתכל […]
323. סגולה ועצה בדוקה (ו)
אמר, אם יחשוב אדם כל מעשיו שעשה ויתוודה עליהם, לא יבוא לידי היזק לעולם. מעשה שהיה בעת חתונת בנו, הרב מוהרי"ץ ז"ל באצייע. והתפללו, ולא היה שם ספר תורה לקרות, והתאמץ רבינו ז"ל לילך למקום שיש שם ספר תורה, והיה שם הרב דראדאשקאוויץ והיקל בעצמו, ואמר 'מה בכך אם לא מהדרין בעת החתונה אחר קריאת […]
322. סגולה ועצה בדוקה (ה)
ואמר, אני בעצמי הוצרכתי לשאלה זו (במעשר כספים), ולא אסתייעא מילתא לשאול מהגר"א ז"ל, והקלתי לעצמי, עד שאיבדתי כל ממוני… ואחר כך שילמתי לעניים, ומלא ה' יתברך חסרוני. (כל הכתוב לחיים, צדקה ומעשר כספים, ב).
