593. דיני מעוברת ויולדת בשבת, ב-ג
ב. מחללים את השבת לשם הצלת עובר, ואפילו הוא פחות מבן ארבעים יום. מעוברת המדממת, כיון שיש מקרים שמותר לחלל עליה את השבת, יש לברר אצל רופא ואצל מורה הוראה את המותר לעשות עבורה בשבת. ג. אם קבע הרופא שקיים חשש לחיי העובר, ולשם הצלתו יש לנתח את האם, מותר, אם יש צורך בכך, לבצע […]
592. דיני מעוברת ויולדת בשבת, א
א. אשה מעוברת, שעל פי דעת רופא עליה לקחת תרופות או ויטמינים הדרושים לה, מפני החשש לבריאותה או לבריאותו של הוולד, צריכה להתיעץ עם הרופא, אם היא יכולה לקחתם קודם השבת ומיד לאחריה. אך כאשר אין אפשרות שכזו, מותר לה לקחתם אף בשבת. אבל לא התירו לה למעוברת ליטול כל תרופה אשר היא זקוקה לה […]
591. הטיפול בפצעים, מא-מב
מא. מי שנפצע, ולפי דעת הרופא הוא זקוק לזריקת חיסון נגד טטנוס, אם הזמן קרוב למוצאי שבת, יחכה ולא יחלל את השבת. אבל אם לפי דעת הרופא אין לחכות עד מוצאי היום, אסור להשהות את מתן הזריקה אפילו אם צריך לנסוע לשם קבלתה. מב. שן שנשרה עקב מכה, ואם יחזירה למקומה מיד יש סיכוי טוב […]
590. הטיפול בפצעים, לט
לט. אדם הסובל מרגישות לעקיצה של דבורה או צירעה, וכן חולים של אי ספיקת לב שנעקצו מבעלי חיים אלו, הרי יש בהם משום סכנה, ויש להיוועץ מיד ברופא כיצד לטפל בו. אדם שאינו רגיש לעקיצות מסוג זה, מותר לו לרחוץ את מקום העקיצה בחומץ מהול במים, במיץ לימון, או במי קרח, כדי למנוע עקצוץ (גירוד). […]
589. הטיפול בפצעים, לח
לח. מי שנכווה כוויה רגילה (באש או בשמש וכדומה), ואינו חש כאב חזק, וכוויה זו מוגדרת כוויה בדרגה א', המתבטאת באודם על פני העור, אין לטפל בו כלל כל טיפול רפואי, אך מותר לו לשטוף אותה בזרם מים קרים. כוויה, אפילו קלה, שנגרמה מחומר כימי, יש לשטוף אותה היטב מיד במים מרובים. בכוויה קשה יותר, […]
588. הטיפול בפצעים, לו
לו. מי שאירע לו נקע, יש לו להביא את האבר שנקע למצב של מנוחה. ולכן מותר לקשור תחבושת ליד שנקעה (בקשר המותר בשבת, כמבואר לעיל סעיף כג), כדי להרימה או לחובשה בתחבושת אלסטית. ואם אינו חש כאב חזק, אסור למרוח את מקום הנקע בשמן או בקמפור (אפילו נזיל) או לשפשף אותו הרבה. וכן אסור לשים […]
585. הטיפול בפצעים, כח-ל
כח. מותר להסיר תחבושת על מנת להדקה מחדש (עיין בסעיף הבא), ויש לסמוך על דעת המתירים להחזיר את התחבושת גם אם היתה משחה מרוחה עליה מלפני שבת. וכן מותר לחזור ולחבוש תחבושת שנפלה (במקום נקי) שלא על גבי הקרקע, גם כשמשחה מרוחה עליה מלפני שבת. אולם תחבושת שנפלה על גבי קרקע, אסור להחזירה. כט. תחבושת […]
584. הטיפול בפצעים, כז
כז. מותר לחבוש פצע באיספלנית עם גזה (כגון באנד-אייד וכיוצא בזה), אבל יש להכין חתיכות נאותות מבעוד יום מפני שבשבת אסור לחתוך אותה. ויש להסיר את הנייר המכסה את צדדי האיספלנית מערב שבת, כי בשבת אין להסירה. (ויכול לשוב ולכסותה בנייר זה כדי לשמור על האספלנית, ובשבת יהיה מותר לפתוח מחדש). ומכל מקום בשעת צורך […]
583. הטיפול בפצעים, כד-כו
כד. אסור לחתוך איספלנית (פלסטר) לחתיכות, וגם אסור לקורעה לחתיכות. כה. אם מצויה איספלנית חתוכה בצורה מיוחדת (פרפר) מותר להדביקה על הפצע לשם איחוי שוליו. וכן מותר להתיז לצורך זה נוזל תרסיס (ספריי) המיוחד לכך, וכן לתת דבק רפואי המיוחד כדי לאחות פצעים שכאלו. אבל אין לתפור ממש פצע, אם אין חשש לסכנה על ידי […]
582. הטיפול בפצעים, כב-כג
כב. תחבושת שהיא גדולה מדי, אסור לחתוך אותה, אלא יכרוך אותה כולה על הפצע. וכן אסור לחתוך תחבושת לאורכה, כדי לקשור קצותיה. וצריך להיזהר שלא לתלוש חוטים מן התחבושת. כג. יש לקשור את התחבושת בעניבה, בסיכת ביטחון, או במהדקי תחבושת מיוחדים, ולא לקושרה בקשר כפול. ואם רגילים להחליף את התחבושת בכל יום, ולשם כך פותחים […]
