178. דיני מוקצה, יט-כ
יט. כל דבר יקר ערך, העומד לשימוש האסור בשבת, ובעליו מקפיד שלא להשתמש בו כל שימוש חריג, כגון סכין שחיטה, סכין של קצבים, פמוטות יקרים (אף אם לא הדליקו בהם באותה שבת), בד העומד לתפירה, מחשב נייד או נייח, מצלמה, וכן שאר מכשירים עדינים, נייר כתיבה יקר ערך וקלף של סופר, הרי זה 'מוקצה מחמת […]
177. דיני מוקצה, יז-יח
יז. מדריך טלפון הרי הוא בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו. ואם בא לחפש בו כתובת לצורך שבת או שרוצה להשתמש בו כדי להגביה תינוק היושב על כסא שבצד שולחן וכדומה, מותר לטלטלו. גם ספר מתכונים, עלון קניות, קטלוגים, הרי הם בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, אמנם מי שנהנה להסתכל בתמונות שבהם – מותר לעשות כן, […]
176. דיני מוקצה, טז
טז. גפרורים, ארנק כסף (שאין בו כסף), מנורת לילה (שאינה דולקת, וגם לא דלקה בכניסת השבת), סרגל, מסרק, מסמר, סיגריות, כל אלו בכלל 'כלי שמלאכתו לאיסור' הן, וכשהאדם זקוק למקום שבו הם מונחים מותר לטלטלם. וכן מותר לטלטל ולפתוח ארנק שאין בו כסף כדי להוציא מתוכו מפתח. וכן הדין לגבי מספריים, שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור, […]
175. דיני מוקצה, טו-טו*
טו. כלי שמלאכתו לבישול, ואין רגילים להשתמש בו גם כדי לשמור בו מאכלים, כגון מחבת, או שפוד לצליית כבד, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו אלא אם כן נמצאים בו מאכלים, או שצריך את מקום הכלי, או שרוצה להשתמש בו שימוש מותר. אך אם הוא כלי שהדרך לבשל בו וגם לשמור בו מאכלים, הרי הוא […]
174. דיני מוקצה, יג-יד
יג. כלי שניכר וידוע שעיקר עשייתו היא למלאכה האסורה בשבת, כגון עט, פטיש וגפרור, נחשב כ'כלי שמלאכתו לאיסור' גם אם מעולם לא השתמשו בו למלאכת האיסור. אבל כלי שלא ניכר בו שהוא עומד למלאכה האסורה בשבת, כגון קערה שייחד אותה להדליק בה נר שמן, אינו נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור במה שייחדו למלאכה אסורה, אלא רק […]
173. דיני מוקצה, יא-יב
יא. כלי שמלאכתו לאיסור, אם הגיע ליד האדם בהיתר, כגון שטלטלו לצורך גופו או מקומו, מותר להניחו בכל מקום שירצה – כל עוד הוא בידו, ואינו חייב לסלקו מידו תיכף עם גמר השימוש בו או אחר שפינהו ממקומו. יב. אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כאשר הטלטול הוא רק לצורך שמירתו של הכלי שלא יתקלקל או […]
172. דיני מוקצה, ט-י
ט. 'כלי שמלאכתו לאיסור', מותר לטלטלו כדי לתת אותו לחבירו שישתמש בו שימוש מותר, או לצורך בהמה. י. 'לצורך מקומו' – כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו כשרוצה להשתמש במקום עצמו שבו מונח הכלי, כגון פטיש המונח על השולחן, והוא רוצה לפרוס עליו מפה, או כאשר רוצה האדם להגיע לחפץ מסוים, והכלי שמלאכתו לאיסור מונע ממנו […]
171. דיני מוקצה, ז-ח
ז. 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר לטלטלו רק 'לצורך גופו' או 'לצורך מקומו', וכמו שיבואר להלן, אך אסור לטלטלו כשאין כל צורך בטלטולו בו ביום, ואף אם טלטולו דרוש כדי שלא יתקלקל או שלא יאבד, אסור. ח. 'לצורך גופו' – כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו כדי להשתמש בגופו של הכלי לצורך האדם שימוש המותר בשבת, כגון, […]
170. דיני מוקצה, ה-ו
ה. 'כלי שמלאכתו לאיסור' הוא חפץ המשמש לעשיית מלאכה אסורה בשבת, כגון העט – לכתוב בו, המספריים – לגזור בהם, או החפץ שבו נעשית המלאכה האסורה, כגון הנייר – שכותבים עליו, הקדירה – לבשל בה. ובכלל זה גם חפץ העומד לשימוש האסור רק מדרבנן, כגון כלי נגינה העשויים לנגן בהם, כל אלו מוקצים הם אף […]
169. דיני מוקצה, ג-ד
ג. כיון שדיני מוקצה מרובים הם מכדי לפורטם, לא יובאו כאן אלא כלליהם ודוגמאות בודדות. ד. יש ארבעה סוגי מוקצה עיקריים: 1. כלי שמלאכתו לאיסור. 2. מוקצה מחמת חסרון כיס. 3. מוקצה מחמת גופו. 4. בסיס לדבר האסור.
