212. דיני מוקצה, עב-עג
הלכות מוקצה / בסיס לדבר האסור עב. מוקצה המונח על גבי שולחן, מותר להשתמש במגירה במקומה, והיינו להוציא או להכניס לתוכה דברים. עג. כיס שבבגד, שנתן בתוכו בכוונה לפני בין השמשות של כניסת שבת גם דבר מוקצה, וגם דבר היתר, על מנת שישארו שם בשבת, והדבר המותר חשוב לו יותר מהמוקצה, אין הבגד והכיס נעשים […]
211. דיני מוקצה, ע-עא
הלכות מוקצה / בסיס לדבר האסור ע. אם נמצאים במגירה גם חפצים שאינם מוקצה, והם חשובים לו יותר מאשר דברי המוקצה, נעשית המגירה בסיס לדבר המותר ולדבר האסור, ומותר לפותחה ולסוגרה. ואם אפשר – ינער קודם את המוקצה מהמגירה. עא. מוקצה המונח במגירה על גבי חפץ שאינו מוקצה, ולא מפני שרצונו בכך אלא מפאת חוסר […]
210. דיני מוקצה, סט
הלכות מוקצה / בסיס לדבר האסור סט. [המשך לדין מגירה שיש בה מוקצה:] כאשר החפץ המוקצה שבמגירה הוא חסר חשיבות, כגון שהיו בה מטבעות קטנים שאין אדם מחשיבן, אין המגירה והשולחן נאסרים בטלטול. ואם הוא צריך – מותר אף לפתוח את המגירה ולסוגרה, וכן מותר לטלטל את השולחן. וכן כאשר נמצאים במגירה כלים שמלאכתם לאיסור, כגון […]
209. דיני מוקצה, סז-סח
סז. מגירה שיש בה חפצי מוקצה, ואין בה חפצים שאינם מוקצה החשובים לו יותר מאשר המוקצה, הרי המגירה נחשבת 'בסיס לדבר האסור', ואסור לפותחה או לסוגרה בשבת, וזאת אפילו אם לא הניח את המוקצה בכוונה, אלא שזהו מקומו הקבוע. סח. בענין טלטול שולחן שהמגירה שבו נהפכה להיות 'בסיס לדבר האסור', יש הבדל בין מגירה שלא […]
208. דיני מוקצה, סו
סו. המדליק נרות חנוכה על פתח הבית, והניח את החנוכיה על גבי שולחן קטן, וגם הניח בצידה דבר היתר חשוב הנחוץ לו לשבת, הרי אם בלילה רצונו להכניס את השולחן לתוך הבית מחשש שיגנבו את החנוכיה, הדין תלוי – אם השולחן עומד על סף הבית, ואין באפשרותו לסגור את דלת הבית בלי לטלטל את השולחן, […]
207. דיני מוקצה, סד
סד. הניח האדם בערב שבת את הפמוטות על מגש, ונתן אותו על גבי שולחן, כאשר על המגש מונח גם דבר היתר חשוב הנצרך לו לשבת, רשאי לטלטל את המגש עם הפמוטות שעליו בשבת, אם זקוק הוא למקומו של המגש, או שרוצה להחליף את המפה, או להסירה. אבל אסור לטלטל את המגש לצורך הפמוטות, כגון כדי […]
206. דיני מוקצה, סג
סג. המעוניינים להניח את הפמוטות על השולחן, ורוצים שלא ייחשב השולחן כ'בסיס לדבר האסור', נוהגים להניח על השולחן לפני זמן 'בין השמשות' של ערב שבת חלות, או כל דבר אחר בעל חשיבות הנחוץ לשבת, ואז אין השולחן נחשב בסיס לאיסור, ומותר לטלטלו, אמנם לכתחילה יש להסיר ממנו תחילה את הפמוטות על ידי גוי, או לנערם […]
205. דיני מוקצה, סב
סב. חלק זה ממפת-השולחן שהפמוטות עומדים עליו, נהפך גם הוא לבסיס לפמוטות, וכן המפית המיוחדת אשר יש נוהגים לפורסה מתחת לפמוטות לכבוד נרות השבת, אבל מפת-השולחן שאינה מתחת לפמוטות אינה נהפכת לבסיס, ומותר לטלטלה. בשעת הצורך יש מקום להקל ולומר שאפילו חלק ממפת השולחן שמתחת לפמוטות אינו נהפך כלל לבסיס, ומותר לטלטל את המפה כולה […]
204. דיני מוקצה, סא
סא. פמוטות המונחים על גבי השולחן, שהיו בהם נרות דולקים בכניסת השבת, הרי השולחן נהפך לבסיס לפמוטות, ואם לא היה עליו בשעת בין השמשות גם דבר היתר חשוב הנחוץ לו לשבת (כגון חלות, או דבר אחר בעל חשיבות), אסור לטלטל את השולחן גם לאחר שכבו הנרות והוסרו הפמוטות (על ידי גוי וכדומה). ומכל מקום מותר […]
203. דיני מוקצה, נט-ס
נט. עתה נבאר את פרטי ההלכות בענין 'בסיס לדבר האסור' על פי דוגמאות שונות: ס. אם הניח האדם מוקצה על מכסה של כלי או של ארגז בכוונה, שיהא מונח שם כל בין השמשות (באופן שהכלי משמש את המוקצה, ולא להיפך), הרי הכלי או הארגז נהפכים להיות 'בסיס' למוקצה, ואסורים בטלטול גם לאחר שיוסר מהם המוקצה […]
