שער הענוה (ח)
הענווה היא סולם לעלות לדרכי הקדוש ברוך הוא, שנאמר "ידרך ענוים במשפט, וילמד ענוים דרכו", וממנו יגיע להשיג יראת ה', שנאמר "עקב ענוה יראת השם". השכינה שורה על הענווים, והקדוש ברוך הוא היטה שכינתו על הר סיני וירד למטה, והניח כל ההרים הגבוהים. אמר רבי יהושע בן לוי: כמה גדולים נמוכי רוח לפני הקדוש ברוך […]
שער הענוה (ז)
המשך הדברים שהענוה ניכרת בהם: ה: כשמוכיח את עצמו במה שעשה רעה לאדם במעשים או בדברים, ואינו צריך לאותו אדם לשום דבר, ואינו מקווה לקבל טובה ממנו; וילך מעצמו בלתי הפצרת אחרים ומבקש ממנו מחילה, ומכניע עצמו מלפניו, ומתקן את עיוותו, ומדבר לו תחנונים – גם זה סימן לענווה. ו: שינהג בענווה בדברים רכים, כמו […]
שער הענוה (ו)
המשך הדברים שהענוה ניכרת בהם: ד. אם הבורא ברוך הוא מיטיב לו בעושר ובבנים, ונותן לו חכמה יתרה ותבונה וכבוד, ויוסיף ענוה ושפלות לפני הבורא ברוך הוא, ויכבד בני אדם וייטיב להם יותר מבתחילה. ויש לדעת כי רוב חכמה ורוב ממון הכפול בעולם הזה, יהיה מחמת אחד משלושה דברים: לטובה מאת הקדוש ברוך הוא, לניסיון, […]
שער הענוה (ה)
הענוה ניכרת באדם בששה דברים: א. בחוזק כעסו של אדם. כגון שביזהו אדם מאוד, בדיבור או במעשה, ויש לו אפשרות לנקום בו, ומושל ברוחו ומוחל לו בעבור מצוות ה', זה סימן ענווה. ב. כשיבוא לו הפסד גדול, או שימותו בניו וקרוביו, ומצדיק דין הבורא ברוך הוא עליו ומקבל באהבה. ג. אם ישמע שבני אדם משבחים […]
שער הענוה (ד)
יש עוד ענווה טובה מאוד, כגון מי שנכנע לפני רבו ולפני חכמים ולפני צדיקים ההולכים בדרכי ישרים, וחושב בלבו: אלו הם עבדי השם ברוך הוא, משרתיו ואוהביו; ובעבור זה ישפיל עצמו לפניהם ויכבדם. גם זה ענווה טובה, שיחשוב: אכנע לפני חכמים, כדי שיקרבוני וילמדוני ויוכיחוני, ויוליכוני בדרכי השם ברוך הוא. ויש עוד ענווה טובה מאוד, […]
שער הענוה (ג)
חייב אדם להתנהג בענווה במשא ובמתן עם בני אדם בענייני הממון, לפנים משורת הדין עם כל אדם. וכל הנהגתו עם אנשי העולם תהיה בשפלות ובנחת. ועיקר הענווה: שייכנע לאותם שהם תחתיו, כגון לעבדיו ולבני ביתו, ולאותם עניים שהם מתפרנסים ונהנים ממנו, והוא אינו צריך להם ואינו ירא מהם. הנכנע לאלמנות ולגרים וסובל טורחם ומשאם, והשומע […]
שער הענוה (ב)
שורש הענוה הוא בכך שיחשוב בעצמו בעוד שהוא שליו ושקט, בריא ועשיר, אשר הבורא ברוך הוא היטיב עמו טובה, ושהוא אינו ראוי לה. ושיחשוב גדולת הא-ל ורוממות תפארתו, ויחשוב: מה אני? הלוא אני בריה שפלה מאוד, ואני בעולם השפל והכלה. ויחשוב: כל המעשים הטובים שאוכל לעשות אינם אלא טיפה מן הים נגד מה שאני חייב […]
שער הענוה (א)
הענוה היא מידה טובה, והיא היפוך הגאווה. ומי שיש בו המידה הזאת, כבר השיב נפשו מכמה מיני רעות. ומי שהגיע אל מעלה זאת הנכבדת – עושה מצוה ומקבל שכר לפי גודל ענוותנותו. כי הענווה שורש העבודה, ומעשה קטן של העניו מתקבל לפני השם ברוך הוא אלף ידות יותר ממעשה גדול של הגאוותן. אבל מעשה של […]
שער הגאוה (טז)
הרוצה לעקור את הגאוה מלבו מכל וכל, לא יוכל לעשות זאת במחשבה לבד. אלא בתחילה צריך להתרחק מן הגבהות עד קצה האחרון. כיצד? אדם שהיה רגיל ללבוש בגדים חשובים ומתוקנים כמלבושי בעלי גאווה, ורוצה לשוב מזה, אם ילבש בגדים טובים ויתקן אותם במידה בינונית – בזה לא יעקור מלבו הגאות. אלא מתחילה ילבש בגדים פחותים […]
שער הגאוה (טו)
מי שיש בו מידת הגאווה – צריך להשתדל ולשוב ממנה. כי היא מגונה מאוד, וההיזק שלה רב ומצוי תמיד, והתועלת שיש בה מועטת. לפיכך צריך להתרחק ממנה מאוד, כי הגאווה מביאה את האדם לשבר ושפלות, כמו שנאמר 'לפני שבר גאון', ונאמר 'גאוות אדם תשפילנו'. ומי שהוא במידה זו – אינו ניצול מחטא ועוון. ובעת שרואה […]
