שער הנדיבות (ג)
פרק שבעה עשר – שער הנדיבות דע, שהמתנה במקום שהיא ראויה, כגון צדקה לעניים יראי שמים, אותה מתנה היא מטמון ספון לאדם, ואינה נאבדת באריכות הימים, אלא עומדת היא כל הימים. וזו היא כוונת שלמה המלך עליו השלום, שאמר בקהלת (יא א) 'שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו'. ופשט הפסוק דבר על […]
שער הנדיבות (א)
פרק שבעה עשר – שער הנדיבות יש שלשה מיני נדיבות: א. נדיב בממון, ב. נדיב בגוף, ג. נדיב בחכמה. ושלשה מעלות אלו היו באברהם אבינו: היה נדיב בממון, שנאמר 'ויטע אשל' להכנסת אורחים. היה נדיב בגופו, שהציל את לוט בן אחיו ונלחם עבורו. היה נדיב בחכמתו, כי לימד לכל העם מהי הדרך הישרה, עד שהתגיירו, […]
שער העצלות (ח)
פרק ששה עשר – שער העצלות הנדיבות היא המידה אשר יגיע בה האדם למעלות גדולות. וכאשר הנדיבות נעשית בדרך טובה, היא משובחת מאוד, ובה יגיע אל מעלות רבות בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שנאמר במשלי (יח טז) 'מתן אדם ירחיב לו, ולפני גדולים ינחנו'. כי בעבור מתנותיו, יאהבוהו מלכים ושרים וכל אדם. ואין דבר בעולם […]
שער העצלות (ז)
פרק ששה עשר – שער העצלות לכן תחשוב שתעשה הטוב בכל איבריך ובכל מחשבותיך, ותבחר מכל איבר ואיבר קצת קלות וקצת כבדות, והכל לשם שמים: תהא קל לשבת עם חברים המתחברים לתורה ולמצוות, ותהא כבד לשבת עם הליצנים ועושים רעה. ותהא קל בעיניך לראות דת ודין וענייני המצוות, ותהא כבד בעיניך לראות מעשה הבלים, ולהסתכל […]
שער העצלות (ו)
פרק ששה עשר – שער העצלות יש עצלות שהיא טובה מאוד, כגון היושב ומתעצל לעשות רעות ולרדוף אחר התאוות. ומספרים על אדם שרצה המלך לשלחו למקום סכנה, ולא רצה ללכת, וכעס עליו המלך וקללו. אז אמר אותו אדם למלך: מוטב שתקללני ואני חי, משתברך אותי ואני מת. ועל עניין זה אמרו חז"ל, יש זריז ונשכר, […]
שער העצלות (ה)
פרק ששה עשר – שער העצלות אמר החכם: העצל הגרוע ביותר שבבני אדם הוא האדם שנתעצל לקנות אוהבים חכמים ויראי השם יתברך. ויש יותר עצל ממנו, שהיו לו אוהבים חכמים ויראי שמים, ואיבדם בעצלותו. הקדוש ברוך הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת על מאכלה, כדי להחכים בה את העצל, שנאמר 'לך אל נמלה עצל, […]
שער העצלות (ד)
פרק ששה עשר – שער העצלות ראה איך העצל רחוק מן המידות הטובות, ואינו מועיל כלום לשליחות, כחומץ שאינו מועיל לַשִּׁנַּיִם, שנאמר במשלי, 'כחומץ לַשִּׁנַּיִם וכעשן לעיניים, כן העצל לשולחיו'. עוד נאמר במשלי, 'חכם עצל בעיניו, משבעה משיבי טעם'. פירושו של זה הפסוק כך הוא: מלך שיש לו רצים ושלוחים הרבה, ועשו כולם שליחותו של […]
שער העצלות (ג)
פרק ששה עשר – שער העצלות העצל הוא רך הלבב, ואינו גולה למקום תורה. ועליו אמר שלמה המלך שבעה דברים. כיצד? אומרים לעצל: 'רבך בעיר, לך ולמד תורה הימנו!' והוא משיב להם: 'מתיירא אני מן הארי שבדרך', שנאמר, 'אמר עצל, שחל בדרך'. אומרים לו: 'רבך בתוך המדינה, עמוד ולך אצלו!' והוא משיב להם: 'מתיירא אני […]
שער העצלות (ב)
פרק ששה עשר – שער העצלות לא די לעצל בכך שלא יגיע לידיעת התורה, כיון שאינו עוסק בתורה כראוי, אלא מחמת העצלות הוא אפילו מעלה בלבו סברות של טעות. כי העצל יורה היתר לעצמו ויאמר: 'טוב לגוף המנוחה כדי שיתחזק, כי כשאדם חזק הוא יכול לעשות יותר מן החלש'. ומטה אוזניו לדברים בטלים, ואומר שבזה […]
שער העצלות (א)
פרק ששה עשר – שער העצלות העצלות היא מידה רעה מאוד, ואדם שגוברת בו מידה זו – ענייניו מקולקלים מאד, בעולם הזה ובעולם הבא, ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כד ל-לא): 'על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר לב. והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה'. דימה שלמה […]
