יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

יב. כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, קדיש שאומרים קודם 'הודו' וקודם 'יוצר', וקדיש של אחר העמידה קודם אשרי, ושל קודם 'תפלה לדוד', ושל קודם 'פטום הקטורת', כל חמשה אלו – חובה הם, ואין הקטן יוכל לאומרם לבדו, אלא צריך גדול כדי להוציא את הציבור ידי חובה. וקדיש שקודם עלינו לשבח שאומרים אחר תנא דבי אליהו, […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

י. כשם שאסור לעבור לפני המתפלל, כך אסור לעבור לפני האומר קדיש. אמנם נראה שאם הגיע האומר קדיש ל'על ישראל', ויש לזה צורך לעבור לפניו, מותר לעבור, וכן אנחנו נוהגים: יא. 'יהא שמיה רבה מברך' הוא תרגום של 'יהי שמו הגדול מבורך', לכן, ימשוך מלת "מברך" עם מלת "רבה". ויאמר 'מברך' – הבי"ת בקמ"ץ והרי"ש […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

ח. קדיש שתפסו מעומד, כגון קדיש שאחר העמידה ואחר ההלל, שהיה עומד בתחילתו, ישאר עומד עד אחר עניית 'אמן יהא שמיה רבא' כולה. וכן יש ליזהר בכל הקדישים שמזדמן שהוא היה יושב כשהתחילו בקדיש, ועבר זקן או תלמיד חכם וקם מפניהם, שישאר עומד עד אחר עניית איש"ר, מאחר שכבר עמד, נחשב כמי שתפסו מעומד: ט. […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

ז. צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד, וש"ץ – שהוא מכלל העשרה – גם כן יהיה עמהם, אבל אם היו מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר, אינם מצטרפים, אף על פי שפתח פתוח ביניהם. ותיבה או בימה שבבית הכנסת שעומד עליה הש"ץ, אף על פי שהיא גבוהה עשרה טפחים ורחבה הרבה ויש לה מחיצות גבוהים […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

ו. חרש המדבר ואינו שומע, או שומע ואינו מדבר, הרי הן כפקחים ומצטרפים לכל דבר שבקדושה, אף על פי שאין עונין עמהם, ואפילו אם יש שלש וארבע מאלו, כל זמן שיש רוב מנין העונים, מצטרפים, חוץ מן החזרה של תפלת י"ח, שיש צורך בתשעה שומעים חזרת ש"ץ ועונין אמן, וכאשר יתבאר לקמן. אבל מי שאינו […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

ד. אם התחיל לומר קדיש בעשרה, ויצאו מקצתם, גומרין אותו הקדיש, ובתנאי שנשארו רובם. אך אם לא נשתיירו רובם, לא. ובין כך ובין כך אותם שיצאו, עליהם נאמר 'ועוזבי ה' יכלו', אך אם נשארו עשרה, אין איסור בכך. ואם היו עשרה באמירת פרשת התמיד והקרבנות וברייתא דרבי ישמעאל, ויצאו מהם, לא יוכל לומר קדיש אם […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

ב. מן 'יהא שמיה רבא מברך' עד 'בעלמא', צריך להיות כ"ח תיבות ע"פ הסוד, ואם נאמר 'מכל ברכתא' אין כאן אלא כ"ז תיבות, ולכך כתב רבינו הרש"ש ז"ל שצריך לומר "מן כל" להשלים כ"ח. ג. מצות עניית הקדיש של יהא שמיה רבא הוא שישמע העונה תחלת הקדיש, שהוא ב' תיבות יתגדל ויתקדש, כי יהא שמיה […]

הלכות תפילה [שנה א, ויחי]

א. מה שתיקנו חז"ל קדישים בשחרית, עניינם הוא כך, דהתפלה היא לצורך תיקון ועילוי עולמות 'אצילות' 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה', והוא, כי מן התחלת התפלה עד ברוך שאמר הוא בעולם העשיה, ומשם עד יוצר אור בעולם היצירה, ומשם עד תפילת י"ח בעולם הבריאה, ותפלת י"ח היא באצילות. ואח"כ יורדים מלמעלה למטה, לפי שבימי החול אין בנו […]

הלכות תפילה [שנה א, ויגש]

יז. זה האומר קדיש של ברכו, גם הוא יאמר ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ולא יהפוך פניו עד שיסיים לומר ברוך ה' וכו'. ואם האדם לא שמע "ברכו" שאומר בעל הקדיש, ורק שמע הקהל עונים ברוך ה' וכו', יש אומרים דעונה אחריהם אמן, ויש אומרים עונה הוא גם כן עמהם ברוך ה' וכו', ובסה"ק מקבציאל […]

הלכות תפילה [שנה א, ויגש]

טז. פה עירנו יע"א מנהגם לומר כל הקדישים שבתפילה וגם קדיש ברכו שאחר ישתבח, האנשים שאומרים קדיש בעד המתים שלהם, וכמה צער יש בזה על קלקולים המתהוים מדבר זה, כי יש בהם בורים ועמי ארצות הרבה, אשר אין מבינים להוציא ידי חובה את הציבור, ועוד ממהרים הרבה בקריאת הקדיש ומדלגים תיבות ממש, מה אענה ומה […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?