הלכות תפילין [שנה א, וירא, ח-ט]
ח. רוב הפוסקים הפשטנים סוברים שיש לברך על תפילין של יד בעמידה, ומיעוט הפוסקים סוברים שיש לברך בישיבה, והמקובלים ז"ל סוברים שיש לברך בישיבה, ובספרי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא גילוי לדבר זה. ואנחנו פה עירנו בגדאד נוהגים לברך מיושב כסברת המקובלים ז"ל, וכן עיקר. ט. יברך "להניח" בקמץ תחת הה"א, והוא מלשון להניח ברכה, […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא, ו-ז]
ו. האשכנזים נוהגים לברך גם על תפילין של ראש, כסברת הגאונים. ואנחנו, בני הספרדים, מברכים ברכה אחת, על תפילין של יד דוקא, כסברת הרי"ף ז"ל, אך נכוין בברכה זו על תפילין של ראש גם כן, שהוא לפנינו בשעה שאנו מברכים על תפילין של יד. אמנם, אם הפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש בדבר […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא, ה]
ה. בזוהר הקדוש הפליג מאד בשבח המגיע ליוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין, והולך לבית הכנסת, ואומר בפתח פסוק 'ואני ברוב חסדך' וכו'. ומצוה זו קודמת למצות עשרה ראשונים, כמ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל. ובעיר שמצויים עוברים ושבים גוים במבואות, וקשה לעשות דבר זה בגלוי, יש חכמים מתחכמים ללבוש טלית דק ותפילין קטן הרבה, […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא, ג-ד]
ג. כפי סדר הבחינות העליונות שרומזים להם הציצית והתפילין, צריך להניח הציצית קודם התפילין. והמניח תפילין קודם, טועה. והפוסקים עשו סימן לסדר זה, 'והיו העטופים ללבן, והקשורים ליעקב'. עוד אמרו, סוף ציצית תי"ו, שהוא ר"ת תפילין, וע"כ ציצית ר"ת צוה ה' ציצית יניחו תחלה. ואם היה לובש תפילין בלי טלית גדול, כיון שלא היתה לו […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא, א-ב]
א. מצות תפילין חמורה מאד, ומי שאינו מניח תפילין מחמת שהמצוה אינה חשובה בעיניו, נקרא עם פושעי ישראל בגופן, שנאמר עליהם בגמרא דבר קשה ומר מאד. ועוד אמר רב ששת, כל שאינו מניח תפילין, עובר בשמונה מצוות עשה, והמה אות לישראל. וצריך שיכוין האדם בהנחתם, שצונו הקדוש ברוך הוא בארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד […]
הלכות ציצית [שנה א, לך לך, כא]
כא. יש אומרים שמותר לעשות מטלית גדול טלית קטן, ויש מי שפקפק בזה, משום שעל פי הסוד יש מעלה רבה לטלית גדול על טלית קטן, והאמת אתו בזה. אמנם אם נתבלה מקצתו ואין ראוי ללבשו, יוכל לעשות מחלק החזק שבו טלית קטן, ואין חשש בזה לדברי הכל.
הלכות ציצית [שנה א, לך לך, יט-כ]
יט. הציציות, תשמישי מצוה הם, ואין בגופן קדושה, לפיכך בזמן שקבועים בטלית אסור להשתמש בהם תשמיש של חול, כגון לקשור בהם איזה דבר וכיוצא. גם יזהר שלא יהיו נגררין על גבי קרקע, משום בזיון מצוה. אבל אחר שנפסקו הציציות מן הטלית, יכול לזרקן, ורק לא יזרקם לאשפה או למקום מגונה, ויש מחמירים לגונזם, ותבא עליהם […]
הלכות ציצית [שנה א, לך לך, יז-יח]
יז. סדינים וכרים, אף על פי שאדם ישן בהם לפעמים ביום, נקראים כסות לילה, דעיקרם נעשו בשביל לילה. ולדעת הסוברים שכסות לילה חייב בציצית אם לובשו ביום, צריך להטיל בהם ציצית, שהרי ישן בהם בבוקר, ואף על פי כן המנהג פשוט שלא להטיל בהם ציצית אפילו שהם של צמר, מפני שיש אומרים שלא חייבה תורה […]
הלכות ציצית [שנה א, לך לך, טו-טז]
טו. לילה לאו זמן ציצית הוא, שנאמר 'וראיתם אותו', למעט לכסות לילה. אבל כסות סומא חייב בציצית מפני שישנו בראיה אצל אחרים, וזהו מנהג פשוט שהסומא מברך על הטלית. ואם יבא להתחסד לשמוע ברכה מאחרים, דבר זה קשה לעשותו בכל יום, ועוד יצא מזה פקפוק מצד אחר. טז. כיון שיש מחלוקת בין הרמב"ם והרא"ש בכסות […]
הלכות ציצית [שנה א, נח, ח-ט]
ח. אם נקרעה טליתו, יזהר לתופרו תכף, שלא תהא הטלית בת ששה כנפות, כיון שיש הסוברים שהיא פטורה מן הציצית, וכמו שהתבאר לעיל. ואם נקרע רובה, ובא לתפרה, צריך להתיר את קשרי הציציות, ולחזור ולקושרם מחדש אחר התפירה, כן העלו האחרונים ז"ל. והטעם, משום שאם לא כן יש בכך משום 'תעשה, ולא מן העשוי', לדעת […]
