הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, טו-טז]
טו. סופגנין של גוים שבלילתם רכה ונאפה ע"י משקה, לאו נהמא הוא, ואסורין משום בשולי גויים, ועיין פר"ח ושיו"ב. וכן הזאלאביי"א שקורין בעירנו זנגול"א אסורה משום בשולי גוים לכולי עלמא, והמתיר אותה הוא משום דלא סיימוה קמיה למעשה שלה, כי באמת אין הפרש בינה לבין הסופגנין, ועיין שיו"ב אות י"ג: טז. הקהוו"א [-קפה] שמבשלין הגוים, […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, יג-יד]
יג. הקטניות שקורין בערבי באקילי, אם הם קלויים מותרים דאין הקלויים עולין על שלחן מלכים או שרים, אבל השלוקין אסורים דעולין על שלחן מלכים או שרים. ותמרים המרים קצת שאינם נאכלים אלא ע"י הדחק, אם בשלם גוי אסורים: יד. הלפת שקורין בערבי שלג"ם, וכן לפת האדום שקורין שוונד"ר, יש בהם איסור בישולי גוים דהם עולין […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, יב]
יב. אפונים שקורין בערבי חומ"ץ שקלו אותם הגוים כתב רבינו מהרח"ו ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב בשם רבינו האר"י ז"ל דאסורים מדינא, לפי דאלו הקליות שלהם עולין על שלחן מלכים ושרים של אותם המקומות שעושין אותם הקליות ע"ש, ומדבריו משמע דאוסר אותם גם במקום שאין עולין על שלחן מלכים או שרים מפני שבמקום שעושין […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, י]
י. האורז אף על פי שהפת שלו מותר כדכתבנו לעיל, מ"מ אורז שבשלו גוי אסור משום דאורז מבושל הוא עולה על שלחן מלכים, ואפילו במקומות שאין דרכם ללפת בו את הפת מ"מ הוא עולה בתורת מאכל. והכמהין שקורין בערבי כימי אסורין בבשול, משום דעולין הם על שלחן מלכים ושרים, אבל מה שקורין בערבי אפטי"ר אין […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, ט]
ט. דבר שבשלו גוי, אפילו בשלו בבית ישראל ובכלי של ישראל, אסרוהו חז"ל משום חתנות, ועוד יש בזה טעם אחר שמא ירגיל ישראל לאכול מן תבשיליהם ויאכילוהו דבר טמא, אך לא אסרו חז"ל בבישולי גוים אלא בדבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, וגם עוד תנאי שני שיהיה אותו דבר ראוי לעלות על שלחן מלכים ללפת […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, ח]
ח. המושלים, שנותנים בכל יום פת למשרתים או לרופאים ישראלים, הרי זו כפת פלטר, כ"כ מהריק"ש ז"ל, והסכימו בזה כמה גדולי האחרונים, ואף על פי שהרב הכנה"ג אוסר העיקר כסברת המתירים, ועיין שיו"ב אות וא"ו, מיהו הרב מהריק"ש ז"ל לא התיר אלא בכה"ג שהם נותנים לו הפת בידו לעשות בו מה שירצה לאכלו או למכרו, […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, ז]
ז. פת של ישראל שאפאה הגוי, ולא הניח הישראל קיסם ולא חיתה באש, הרי זו אסורה, כדין פת בעה"ב גוי, ואסור לאכלו ישראל אלא יחתכנו לחתיכות וימכרנו לגוי, דאין ישראל קונים מגוי חתיכות פת, אבל אסור למכרו בלא חיתוך, שמא ימכרנו הגוי לישראל אחר על ידי פלטר, ואם הם מסופקים בדבר אם נעשה הכשר לתנור […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, ו]
ו. ישראל שמביא גוי לביתו לאפות לו בתנור שלו, יזהרו בני הבית ליתן בידם בתחלת היסק של התנור אגודה אחת של עצים, ואז הגוי גומר ההיסק ואופה, ויש לסמוך על הטלת העצים שהטילו בידם באפיה ראשונה, דהיינו שממלא את התנור פת ורודה אותו, וכן באפיה שניה שחוזר וממלא התנור פת ורודה, כי כח הסקה שלהם […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, ה]
ה. ישראלים ההולכים אצל הערביים יושבי אוהלים ושם אין מצוי פלטר גוי למכור לא יאכלו מן הפת המצוי אצלם, שזה פת בעה"ב ואסור, אלא ימתין עד שעה שאופין הפת, כי אלו דרכם לאפות כל יום בבוקר ובערב, ולפעמים גם באמצע היום כשיזדמן אצלם אורחים, ואז יניח הישראל קיסם דהיינו חתיכת עץ בתוך התנור, ובזה מכשיר […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת, ד]
ד. פת של בעלי בתים, אין לה היתר עולמית, אפילו במקום דאינו מצוי פת ישראל וגם לא פת פלטר גוי, דקי"ל כסתם מר"ן ז"ל דאסר בפת של בעלי בתים בכל גוונא, ואפילו אם ירצה לבשלו לפת זה, לאכלו ע"י בישול נמי אסור, דלא פקע איסורו בכך. ואפילו אם הוא בשדה, שאין שם חשש חתנות, אסור. […]
