הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
יא. אף על גב דאמרינן דחייב לעמוד בפני רבו אף על פי שאינו רבו מובהק, מכל מקום אם זה רבו שלמדו מן אל"ף בי"ת עד גמר התנ"ך, אבל לא למדו גמרא ותורה שבעל פה, מפני שזה המלמד אינו יודע ללמוד גמרא, והלך זה התלמיד ולמד גמרא לפני רב אחר ונעשה תלמיד חכם חשוב, אינו חייב […]
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
י. כל אלו הדברים שאמרנו שצריך לכבד בהם את רבו, לא נאמרו אלא ברבו מובהק דוקא שרוב חכמתו ממנו, אם מקרא מקרא, ואם משנה משנה, ואם גמרא גמרא, אבל אם אין רוב חכמתו ממנו אינו צריך לכבדו בכל אלה הדברים שאמרנו, אבל עומד מלפניו משיגיע לארבע אמותיו, וכן נכון נמי כשמזכיר שמו יאמר רבי פלוני: […]
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
ט. ראה רבו עובר על דברי תורה, אפילו איסור דרבנן, אומר לו 'כך למדתנו רבינו'. וכשמזכיר את רבו תוך י"ב חדש צריך לומר 'הריני כפרת משכבו'. ואם רק בפני רבו, הוא בכלל 'כל משנאי אהבו מות', אלא יסתלק משם וירוק, או יבליענו בכסותו, ויש מתירין ברוק בעלמא, ואין אוסרין אלא בכיחו שהוא דבר שיוצא מגופו […]
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם ח. לא ישב במקומו, ולא יכריע דבריו, ולא יסתור דבריו אפילו במילי דעלמא, וחייב לעמוד מפניו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיתכסה ממנו, או עד שישב, ואפילו היה רבו רוכב, צריך לעמוד מפניו דחשיב כמהלך, וכל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו:
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
ז. לא יחלוץ תפילין לפני רבו המובהק, ולא יסב לפניו, אלא יושב כיושב לפני המלך, ולא יתפלל לפניו ולא לאחריו ולא בצדו ממש, וכ"ש דאסור לילך בצדו, וחוץ לארבע אמות הכל שרי, ולא ישב לפניו עד שיאמר לו שב, ולא יעמוד לילך עד שיטול רשות ממנו, וכשיפטר מלפניו לא יחזיר לו אחוריו:
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
ה. אסור לתלמיד לקרות לרבו המובהק בשמו בלבד, לא בחייו ולא במותו, אלא יאמר רבי פלוני, ואפילו לקרות לאחרים ששמם כשמו, אסור אם הוא שם פלאי שאין הכל רגילין בו: ו. לא יתן שלום לרבו המובהק, ולא יחזור לו שלום כדרך שאר העם, אלא שוחה לפניו ואומר לו ביראה ובכבוד שלום עליך רבי, ואם נתן […]
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
ד. אסור לקבוע עצמו להוראה להורות בקבע, אפילו רחוק מרבו המובהק מהלך כמה ימים, אא"כ נתן לו רבו רשות, ואם נתן לו רשות יכול להורות אפילו בפניו, וי"א דלפניו ממש, אסור. ולא מקרי הוראה אלא כשמורה על מעשה שבא לפניו, אבל אם שאלו אותו הלכה שאינה לענין מעשה, יוכל לומר מה שבדעתו, ואפילו אם מורה […]
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
ג. כל העושה מריבה עם רבו המובהק כעושה עם השכינה, וכל המתרעם עליו והמהרהר אחריו כאלו מתרעם ומהרהר אחר השכינה, והאי איסורא דמהרהר לאו במחשבה, אלא הכוונה בזה, לומר, שהוא מדבר ומחפה עליו דברים.
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
ב. כל שרוב חכמתו ממנו, זה נקרא רבו מובהק וכל זמן שרבו המובהק קיים, אם קובע התלמיד מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו, אף על פי שהוא במדינה אחרת, הרי זה כחולק על השכינה, אבל מותר לחלוק עליו באיזה פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין כן, דכל שהוא דרך משא […]
הלכות כבוד רבו ות"ח [שנה ב, כי תצא]
א. חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר משל אביו, כי אביו הביאו לחיי עוה"ז ורבו מביאו לחיי עוה"ב, ואף על פי שיש אומרים דאם אביו הוא רבו מובהק לא יקראנו אבי אלא יקראנו רבי, לא נהגו בכך, אלא אפילו אם אביו הוא רבו מובהק יקראנו אבי, ויש טעם למנהג זה:
