הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ט. דבר שבשלו גוי, אפילו בשלו בבית ישראל ובכלי של ישראל, אסרוהו חז"ל משום חתנות, ועוד יש בזה טעם אחר שמא ירגיל ישראל לאכול מן תבשיליהם ויאכילוהו דבר טמא, אך לא אסרו חז"ל בבישולי גוים אלא בדבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, וגם עוד תנאי שני שיהיה אותו דבר ראוי לעלות על שלחן מלכים ללפת […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ח. המושלים, שנותנים בכל יום פת למשרתים או לרופאים ישראלים, הרי זו כפת פלטר, כ"כ מהריק"ש ז"ל, והסכימו בזה כמה גדולי האחרונים, ואף על פי שהרב הכנה"ג אוסר העיקר כסברת המתירים, ועיין שיו"ב אות וא"ו, מיהו הרב מהריק"ש ז"ל לא התיר אלא בכה"ג שהם נותנים לו הפת בידו לעשות בו מה שירצה לאכלו או למכרו, […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ז. פת של ישראל שאפאה הגוי, ולא הניח הישראל קיסם ולא חיתה באש, הרי זו אסורה, כדין פת בעה"ב גוי, ואסור לאכלו ישראל אלא יחתכנו לחתיכות וימכרנו לגוי, דאין ישראל קונים מגוי חתיכות פת, אבל אסור למכרו בלא חיתוך, שמא ימכרנו הגוי לישראל אחר על ידי פלטר, ואם הם מסופקים בדבר אם נעשה הכשר לתנור […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ו. ישראל שמביא גוי לביתו לאפות לו בתנור שלו, יזהרו בני הבית ליתן בידם בתחלת היסק של התנור אגודה אחת של עצים, ואז הגוי גומר ההיסק ואופה, ויש לסמוך על הטלת העצים שהטילו בידם באפיה ראשונה, דהיינו שממלא את התנור פת ורודה אותו, וכן באפיה שניה שחוזר וממלא התנור פת ורודה, כי כח הסקה שלהם […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ד. פת של בעלי בתים, אין לה היתר עולמית, אפילו במקום דאינו מצוי פת ישראל וגם לא פת פלטר גוי, דקי"ל כסתם מר"ן ז"ל דאסר בפת של בעלי בתים בכל גוונא, ואפילו אם ירצה לבשלו לפת זה, לאכלו ע"י בישול נמי אסור, דלא פקע איסורו בכך. ואפילו אם הוא בשדה, שאין שם חשש חתנות, אסור. […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ג. לא הלכו באיסור זה אחר מי שהפת בידו עכשיו, אלא אחר האפיה, לפיכך פת בעה"ב אסורה לעולם אפילו קנאה פלטר, ואפילו שלחה לישראל לביתו, ושל פלטר מותרת לעולם אפילו קנאה ממנו בעה"ב שהוא גוי, ולכן אם הגוי זימן את ישראל בביתו והביאו לו פת מן פלטר גוי, מותר לאכול, וכן אם הפלטר גוי זימן […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
ב. כשגזרו חז"ל גזרה זו של פת עכו"ם, לא נתפשטה בכל מקומות ישראל אלא בפת בעל הבית שעשאו לבני ביתו, אבל בפת של פלטר (-אופה) שעושה למכור לאחרים לא נתפשט האיסור הזה בכל המקומות, מפני הדחק דחיי האדם תלוי בפת, ולכן יש מקומות שנוהגים היתר בפת פלטר במקום שאין פלטר ישראל, דאין קירוב דעת כל […]
הלכות פת עכו"ם [שנה ב, חקת]
א. חז"ל אסרו פת של גוים, כדי להבדיל אותנו מן העכו"ם בתכלית ההבדל, שלא נתערב ונרגיל עצמנו עמהם, שעל ידי זה ימשכו הלבבות ויקרבו דעתם אלו לאלו, ויבואו לזנות ולהתחתן עמהם, וכמו שאירע בערבות מואב. ולא גזרו אלא על פת של חמשה מיני דגן, אבל פת קטניות, ושל אורז ודוחן, לא גזרו באלה, מפני שאינם […]
הלכות תערובות [שנה ב, קרח]
יח. סתם כלי גוים אינם בני יומן, לפיכך אם עבר ובישל בכלי של גוים התבשיל מותר בדיעבד, דאמרינן אין הכלי בן יומו והוי נטל"פ, ומ"מ לא יאמר ישראל לגוי בשל בקדרתך מים או חלב או שאר פירות שאין בהם איסור בשולי גוים, דהוי לכתחילה, על כן אסור לומר לערביים בעלי צאן שיעשו לו חלב חמוץ […]
הלכות תערובות [שנה ב, קרח]
יז. קדרה של בשר בת יומא שבשלו בה אורז וכיוצא, ותחב בה כף חולבת בת יומא, אפילו אין באורז ששים כנגד הכף מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא, דהבשר נתן טעם בקדרה, והקדרה באורז, ועדיין הוא היתר, מיהו צריך שיהיה ברור לו דהכף לא נגע בגוף הקדרה הן מצדדין שלה הן בקרקעיתה, דאם נגע בגוף […]
