הלכות מנחה בשבת [שנה ב, חיי שרה, ב]
ב. פסוק 'ואני תפילתי' אומרים אותו אחר קדושת ובא לציון, ומי שדרכו ללבוש טלית במנחה אומרו אחר שילבוש. וכתב רבינו מהרש"ו ז"ל בספר חמדת ישראל, פסוק זה אומר הש"ץ פעם אחד, וחוזרין הקהל ואומרים אותו, וחוזר הש"ץ ואומרו, וחוזרין הקהל לאומרו פעם שנית יע"ש. ובשער הכונות ובס' פרי עץ חיים לא נזכר לאומרו שני פעמים, […]
הלכות מנחה בשבת [שנה ב, חיי שרה, א]
א. טעם לאמירת פסוק ואני תפלתי לך ה' עת רצון במנחת שבת, מפני כי בחול בעת המנחה הוא עת צרה שמתגלין דינים קשים, אבל בעת מנחת שבת מתגלה בחינת הכתר העליון, ומתפשט אור עליון הנקרא רצון, ועי"כ נכפפים ונכנעים הדינין והגבורות, ולכן נקרא עתה עת רצון, וכנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות. ויש בו […]
הלכות בציעת הפת בשבת [שנה ב, וירא, כא-כב]
כא. אחר ברכת המזון תחזור ליקח שתי אגודות ההדס בשתי ידיך, ותחברם יחד ותאמר "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" ואח"כ תברך ותריח, וכנזכר בדברי האר"י ז"ל בשער הכונות. ונראה לי שצריך להסיר ההדס אחר קידוש שכבר בירך עליו, ולהצניעו במקום אחר כדי שיוכל להביאו אחר ברכת המזון ולברך עליו שנית, אבל לא ישאר לפניו, אף […]
הלכות בציעת הפת בשבת [שנה ב, וירא, יט-כ]
יט. מי שנאנס ולא אכל סעודה ראשונה בליל שבת, יאכל שלש סעודות ביום, וגם סעודת התשלומין יאכל בה פת, ויסדר שלחנו כמו סעודת החיוב של הלילה. וכן הוא הדין ביום טוב יעשה כן. ואם שלחו לאדם איזה דבר מאכל שיאכלנו בשבת, לא יאכלנו בחול, וזהו מידת חסידות: כ. טוב שילמד על השלחן בליל שבת ארבעה […]
הלכות בציעת הפת בשבת [שנה ב, וירא, יח]
יח. מצוה לאכול דגים בשלשה סעודות של שבת אפילו דבר מועט, וכנזכר בפוסקים. ואמרתי טעם נכון לאכילת דגים בשבת, כי הדגים נבראו מן המים, אבל בהמות נבראו מן העפר, וכנזכר במדרש רבא, וידוע כי סדר הארבע יסודות למעלה הוא כך, מים, אש, רוח, עפר. נמצא שלמעלה המים הוא עליון, ולכן הדגים בשבת עדיפי מבשר בהמה […]
הלכות בציעת הפת בשבת [שנה ב, וירא, יז]
יז. כאשר תסדר האשה הפת על השלחן, תזהר להניח מפה תחתונה ומפה עליונה, ויש בזה כמה טעמים ע"פ הפשט. ואחר שתניח מפה העליונה תניח שתי ידיה על השלחן, ותאמר פסוק וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה', וע"י דבור זה תשרה הקדושה על השלחן, וכנז' בספר כ"מ ומסתברא מלתא, כמ"ש על כסא אליהו הנביא זכור […]
הלכות בציעת הפת בשבת [שנה ב, וירא, טז]
טז. שיעור כזית הוא תשעה דרה"ם (עשרים ושבעה גרם), ושיעור כביצה הוא י"ח דרה"ם (חמשים וארבעה גרם). ואחר שתבצע שעור כזית לעצמך, תזהר לאכול עוד מן הפת להשלים שיעור י"ט דרה"ם (חמשים ושבעה גרם), כי צריך לאכול לכתחילה פת בסעודת שבת יותר מכביצה, ורק מי שהוא חולה ובעל מכאובים דקשה לו אכילת הפת, סגי ליה […]
הלכות בציעת הפת בשבת [שנה ב, וירא, טו]
טו. צריך לבצוע על שתי ככרות בכל סעודה משלש סעודות, ויהיו שלמות זכר למן, דכתיב ביה לחם משנה. וגם הנשים אם אוכלים לבדם חייבים ג"כ בשתי ככרות, וכנז' בפוסקים ז"ל. מיהו לפ"ד רבינו האר"י ז"ל צריך לסדר בשלחן י"ב ככרות בכל סעודה משלש סעודות כזה ובארבע ככרות האמצעים יכוין שהם כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, וירא, יג]
יג. כשיטול ידיו לסעודה, יקח הכלי בידו הימנית ויתנהו לידו השמאלית, כדי להכניע השמאלית לימין, ויטיל מן השמאלית על הימין ג"פ רצופים זא"ז. ואח"כ יטיל על השמאלית ג"כ ג"פ רצופים בזא"ז, ואח"כ ישפשף ידיו זה בזה, ג"פ רצופים ליד ימין, וג"פ רצופים ליד שמאל, וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. ואף על גב כי בדברי רבינו […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, וירא, יב]
יב. בשבת, צריך ליטול ידיו קודם שלש סעודות מעומד, כנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, והוא הדין לברכה ונגוב, נמי צריך מעומד. וכתב הרה"ג מהר"א מני נר"ו דלאו דוקא בנטילה דאכילה, אלא גם בנטילת שחרית דיום שבת, גם כן נוטלין ומברכין ומנגבין מעומד, שכן כתב רבינו הרש"ש ז"ל, וכבר הרב תורת חכם ז"ל עשה מטעמים לדבר. […]
