יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, יח]

הלכות אירוסין ונישואין יח. מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ולעשות להם מילי דבדיחות שישמחו, ושכר המשמחם עצום מאוד, ורק יזהר שלא ישמחם בליצנות וכל איסור קל אפילו מדרבנן, וכל שכן שלא ירקדו אנשים ונשים ביחד, ואפילו ריקוד נשים לבדם בפני האנשים אסור, כי יתגרה יצה"ר באנשים הרואין, וצווחו כמה רבני האחרונים בדברים כאלה דאין להם […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, יז]

הלכות אירוסין ונישואין יז. חתן שאירע בתוך ז' ימי חופתו י"ז תמוז וצום גדליה ועשרה טבת ותענית אסתר, יש אומרים יתענה וישלים, וי"א לא יתענה, ופה עירנו נהגו דאינו מתענה. ואם אירע לו יארציי"ט לכ"ע לא יתענה כיון שהוא יום טוב שלו:  

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, טז]

הלכות אירוסין ונישואין טז. החתן בכל ז' ימי המשתה לא יעשה מלאכה אפילו בדבר האבד, ולא ישא ויתן בשוק, ולא יצא יחידי בשוק, מפני שהחתן דומה למלך מה מלך אינו עושה מלאכה ואינו יוצא יחידי כן החתן, אלא אוכל ושותה ושמח עם כלתו בין אם הוא בחור בין אם הוא אלמן שנשא בתולה, ואין האשה […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, טו]

הלכות אירוסין ונישואין טו. אחר ז' ברכות של חופה, כשעושין סעודה – יברכו ז' ברכות אחר בהמ"ז על הכוס, ובכל סעודה שעושה אחר סעודה ראשונה ג"כ יהיו נזהרין לברך ז' ברכות אחר בהמ"ז על הכוס, אך צריך בכל סעודה 'פנים חדשות', דהיינו ב' בני אדם מסובין באותה סעודה שלא אכלו עמהם קודם זה, וטוב לחזר […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, יד]

הלכות אירוסין ונישואין יד. ברכת ארוסין לכתחלה יש צורך בעשרה, ובדיעבד, דלא נזדמן לו בעשרה, מותר לברך בלא עשרה, אבל ז' ברכות של החופה צריכה עשרה ואפילו בדיעבד, ואם הוא במדינה שאין עשרה בכל אותה מדינה ואינו יכול ללכת לעיר אחרת מסיבות הכרחיות, יש לסמוך על המקילין שיעשה חופה שם, ויברך אשר ברא דוקא, מיהו […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, יג]

הלכות אירוסין ונישואין יג. נוהגין שהחתן מתענה יום שנכנס בו לחופה, מפני כי הנושא אשה נמחלים עונותיו וצריך שיהיה עם זה זכות התענית ג"כ, ועוד כדי שע"י התענית יהיה לו שברון לב לקבלת התשובה יותר, ופה עירנו רבים נוהגים בכך, ודוקא החתן אבל הכלות לא נהגו בכך, ולא נזדמן שום כלה מתענה קודם החופה כלל: […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, יב]

הלכות אירוסין ונישואין יב. אסרו חז"ל לאיש לבא על ארוסתו קודם כניסתה לחופה, וכתב הרמ"א ז"ל בהג"ה דהמנהג הפשוט עכשיו לקרות 'חופה' למקום שפורסין יריעה או טלית על גב קלונסין, ומכניסין תחתיה החתן והכלה ברבים, ומקדשה, ומברכים שם ברכת אירוסין וברכת נשואין, ואח"כ מוליכין אותם לביתם ואוכלים ביחד החתן והכלה במקום צנוע, וזו היא החופה […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, י-יא]

הלכות אירוסין ונישואין י. אם לא בירך ברכת ארוסין בעת הקדושין לא יברך אותה בנשואין, ואף על גב דיש סוברים לברך הא קיימא לן ספק ברכות להקל, ומכל מקום טוב ללמד להחתן שלא בירכו לו בעת אירוסין שיברך הוא בשעת חופה בלחש בלי שם ומלכות. ויר"ש ישתדל בכל עוז שלא לארס בלא ברכה ויבין כי […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ט]

הלכות אירוסין ונישואין ט. כשמקדש בטבעת, כפי הנראה מדברי התקונים כפי הסוד דראוי לשים הטבעת בשלישית הנקראת אמה, אך פה עירנו נוהגים לשים הטבעת באצבע הסמוך לגודל הנקרא אצבע בסתם… ושמעתי שגם בעה"ק ירושלים ת"ו נוהגין לשים הטבעת באצבע הסמוך לגודל:    

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ח]

הלכות אירוסין ונישואין ח. יש נוהגין לקדש בשלש מטבעות של זהב וכסף ונחושת, ונראה מצוה מן המובחר לקדש בטבעת כסף, ויש רמז נכון בטבעת… ולכך הטבעת היא מצוה מן המובחר. ומנהגינו לחקוק על הטבעת צורת ה והוא מנהג יפה, ופה עירנו בימים אלו נתפשט יותר המנהג הזה לקדש בטבעת, אך עדיין יש רבים שמקדשים בכסף […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?