הלכות סעודה [שנה א, שלח, א]
א. מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב, תכוין בהמשך זמן אכילתך ולפחות כשאתה אוכל אותה הפרוסה של כזית אשר ברכת עליה המוציא כוונה קצרה דרך כלל וזו היא, כי הנה ענין הבירור הוא ע"י ל"ב שיניים שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה המבררין הכל דבמחשבה אתבריר כלא, והם הטוחנין ומפררין את המאכל […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, יב]
יב. אם מנהג המדינה כשיש חבורה אוכלים ושותים ובא אחד מבחוץ ונכנס אצלם שמושיטין לו כל אחד כוס, לא יברך אלא על כוס ראשון דמסתמא כשיברך דעתו על כל מה שיתנו לו, ומיהו טוב לכוין בפירוש מתחלה כשיברך לפטור כל כוסות שיתנו לו אח"כ:
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, יא]
יא. גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים וכן ה"ה אם אמר הב לן ונבריך אף על פי שלא נטל ידיו עדיין הרי זה אינו יכול לאכול ולשתות עד שיברך בהמ"ז, ואף על פי שיש בכל זה פלוגתא וכמה חלוקי דעות הנה זה הוא העיקר לדינא משום ספק, שאם לא נטל ידיו ולא אמר הב לן […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, י]
י. אם אכל פירות בגן אחד, והלך לגן אחר, צריך לחזור ולברך, אפילו אם הם סמוכים. ואפילו אם כשבירך תחלה היה דעתו על זה. והוא הדין בגן אחד, אם לא היה דעתו מתחלה על הכל, צריך לברך על כל אילן ואילן הנמלך לאכול ממנו, ואפילו אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה, צריך לחזור ולברך, […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, ט]
ט. אם הפסיק בתוך סעודתו להתפלל, אף על גב דלא חשיב הפסק לענין ברכה מכל מקום יטול ידיו בלא ברכה דנטילת ידים, משום דאיכא פלוגתא בזה, ואם אין לו מים יסמוך על המקילין:
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, ז-ח]
ז. אפילו מחמת סיבה קטנה מותר לקום מכאן לכאן במקום אחד בתוך ד' אמות ולברך, יען דכל ארבע אמות חשובין מקום אחד בכמה דברים, אבל חוץ לארבע אמות אין לברך בשביל סיבה קטנה אלא דוקא בסיבה גדולה והכרח רב המכריחו על כך, ועיין חיי אדם כלל מ"ז אות וא"ו, והנזהר גם תוך ד' אמות תבא […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, ו]
ו. מי שאכל פת או שאר דברים דברכתן מעין שלש דאמרנו שאינו רשאי לכתחילה לילך לגמור סעודתו במקום אחר קודם שיברך ברכה אחרונה, הנה אם עבר על דברי חכמים ויצא ממקומו ולא בירך, בין אם יצא במזיד בין בשוגג, יחזור למקומו ויברך, אם אין המקום רחוק כל כך שיש חשש שעד שיחזור יתעכל המזון שבמיעיו, […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, ה]
ה. אף על פי שכתבנו לעיל כל דבר שברכה אחרונה שלו היא מעין שלש ודינו כפת, הן לענין לברך במקום שקבע לאכול הן לענין שינוי מקום וכנז"ל, היינו דוקא כשאוכל כזית שנתחייב בברכה אחרונה, אבל אם לא אכל כזית דינם הוי כדברים שברכה אחרונה שלהם בנ"ר דאין טעונים ברכה אחרונה במקומן, ואפילו באוכל מהם כזית […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, ד]
ד. אוכלין ומשקין שברכתם האחרונה היא בורא נפשות רבות, אלו לכ"ע אין צריך לברך ברכה אחרונה במקום האכילה או השתיה אלא רשאי לעמוד ממקומו קודם ברכה אחרונה ויברך הברכה אחרונה במקום אחר, לפיכך עמידתו ממקומו לילך זהו גמר סעודתו וכשחוזר ואוכל במקום השני צריך לברך ברכה ראשונה ואף על גב דלא בירך עדיין ברכה אחרונה […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, בהעלתך, ג]
ג. מיני מזונות שברכתן האחרונה היא מעין שלש וכן פירות של ז' המינים וכן יין דברכתן ג"כ מעין שלש דינם כפת לענין עקירת מקום, דאסור לעקור ממקומו עד שיברך ברכה אחרונה, משום דיש אומרים כמו שהפת צריך ברכה במקומו כן אלו צריכין ברכה אחרונה במקומן, לפיכך לענין שנוי מקום אזלינן לקולא בספק ברכות ואמרינן דינם […]
