מאמר רביעי, יד-טו
יד. הכוזרי: צריך שנבחין ונבדיל בין סיעת ירבעם ובין סיעת אחאב הבחנה יסודית, עובדי הבעל היו עובדי עבודה זרה גמורה, וכן אמר אליהו: "אם ה' הוא האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו" (הרי שהם שני הפכים), ועליהם התחבטו החכמים בשאלה, איך אכל יהושפט מסעודת אחאב, ולא אמרו זאת על סיעת ירבעם, (כי לא נחשבו […]
מאמר רביעי, יג2
המשך יג. החבר: אמנם אם כי הם (-הפילוסופים) התרחקו מהאמת מרחק גדול כזה, אין להאשים אותם בדבר זה, כי הם הגיעו לידיעה האלהית בדרך ההקש השכלי, (ומה נלין על דעותיהם), הלא השקפות אלו הן מה שחכמתם למדתם. הפילוסוף המודה על האמת יאמר למאמיני הדתות כפי שאמר סוקרטס לעם: "חכמתכם האלהית הזאת – איני מכחישה, אך […]
מאמר רביעי, יב-יג1
יב. הכוזרי: אבל על כל פנים הדתות האחרות קרובות אליכם יותר מהפילוסופים. יג. החבר: מרחק גדול יש בין המאמין בתורה לפילוסוף. המאמין בתורה מבקש את ידיעת האלהים כדי להפיק ממנה תועלת גדולה, נוסף לתועלת הבאה מהידיעה בלבד. אך לפילוסוף דרוש רק זאת שידע דבר לאמתו, הוא רוצה לדעת ידיעה זו כמו שרוצה לדעת למשל שהארץ […]
מאמר רביעי, יא2
המשך יא. החבר: כל אחד ממנהיגי שתי הדתות אמר כי השיג את האורות האלהיים במקורם, כלומר באדמת הקדש, שמשם העלוהו השמימה, וצוה לתקן את כל העולם כלו ללכת בדרך זו. המקום הקדוש שלהם היה מתחלה בארץ הקדש, אך לא נמשך הדבר זמן רב, עד ששינו את המקום הקדוש שלהם, והחזירוהו אל אותו מקום שמרוכז שם […]
מאמר רביעי, י-יא
י. הכוזרי: אמת היא שמאמיני הדתות שבאו אחריכם, מודים ומכירים שיש יתרון לאותו מקום (ארץ ישראל), ואומרים שהיא מקום עלית הנביאים בשער השמים, ומקום מעמד הדין, ומקום קבוץ הנשמות, ומודים שהנבואה בבני ישראל, ומכירים בגדולת מעלת האבות, ומאמינים במעשה בראשית ובמבול וברוב הכתוב בתורה, ועולים לרגל אל אותו מקום נכבד. יא. החבר: מתחילה חשבתי לדמות […]
מאמר רביעי, ח-ט
ח. הכוזרי: אם כן אני רואה שאתה מודה לדעת החוזים בכוכבים, שמחשיבים זמנים מסוימים ומקומות מסוימים (מיוחדים להצלחה אלהית) ? ט. החבר: וכי אנחנו מכחישים שיש לעליונים השפעה על הארץ? אנו מודים שההויה והכליון של החומרים הנמצאים בעולם, תלוי בתנועה, ושרש התנועה הוא בסיבובי מערכת צבא השמים. אך מהות כל הדברים וצורתם הוא מאת ה' […]
מאמר רביעי, ז
ז. החבר: אנו דומים לבעלי העינים הסגורות למחצה שאינם מסוגלים לראות את האור הרוחני, וצריכים אנו להסתמך על הוראת הפקחים, והם הנביאים אשר קדמו לנו, שלהם היה כח הראיה. כשם שהרואה נכונה לא יוכל לראות את השמש בכל זמן, ולא יוכל לתת לאחר מושג ממנה על פי ההסתכלות בה, רק בשעות היום ובמקומות שהשמש זורחת […]
מאמר רביעי, ו
ו. הכוזרי: לא יתכן במחשבה בלבד להגיע למדרגה עליונה כזאת. כי המחשבה דומה להרצאת הדברים בעל פה, כשם שאי אפשר לתאר בעל פה שני דברים כאחד, כמו כן אי אפשר לחשוב עליהם כאחד, ואף אם היה אפשרי לאמרם, השומע לא יכול לקלטם כאחד. (אך לחוש הראיה יש מעלה ועדיפות בדבר זה, כי העין יכולה לראות […]
מאמר רביעי, ה2
המשך ה. החבר: (מראות וגלויים שונים מתגלים לנביאים), המדות והכלים הנראים לנביא בזמן המחזה, המורים על יכולת ה', כדוגמת היד הנטויה והחרב השלופה, האש, הרוח, הברקים, הרעמים, המשמשים במאמר ה' (במעמד הר סיני), ודבר ה' ואזהרותיו הבוקע מביניהם, והודעת העבר והעתיד. פושט ידו לשבים וקורא אליהם, כמו שכתוב: "מי יודע ישוב ונחם האלהים", קוצף וכועס […]
מאמר רביעי, ד-ה1
ד. הכוזרי: (ולמה לנו כל זה?) הלא כשידיעת הבורא חודרת להכרה, בצירוף ידיעת יחודו, חכמתו ויכלתו, והידיעה שהכל בא ממנו, והכל צריכים אליו, והוא אינו צריך לאיש, יכנס ממילא המורא ממנו, והאהבה אליו, ולא נהיה זקוקים למראות גשמיים אלה. ה. החבר: טענה זו היא טענת הפילוסופים. אך הנסיון מראה כי נפש האדם נחרדת בראותה דברים […]
