מאמר שלישי, יז 5
המשך יז. החבר: לאחר שהקדים הקדמות חשובות אלו, יעמוד להתפלל. הברכות שמברך בתפלה הן ברכות הכוללות את כל כלל ישראל, תפלה ובקשת היחיד הן רק תפלת הרשות, וקבעו לו חכמים מקום ב"שומע תפלה". באמרו את הברכה הראשונה הנקראת 'אבות', יתן אל לבו את מעלת האבות וברית האלהים שמקיים עמם עד עולם, כמו שכתוב "ומביא גואל […]
מאמר שלישי, יז 4
המשך יז. החבר: ויכלול ב'אמת ויציב' את העקרונות החשובים הדרושים לקבלת התורה, נחשב הדבר כאלו אמר: "אחר שהתבררו לי הקדמות אלו, ואני מבין ומכיר בהם, אני נודר נדר ומעיד עלי עדים, שאקבל על עצמי עול מלכות שמים כמו שקבלוהו האבות, וכן יקבלוהו הבנים עד עולמי עד", וכלשון התפלה שמתפלל: "על אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל […]
מאמר שלישי, יז 3
המשך יז. החבר: באמרו ברכת 'אהבת עולם' יעלה על לבו את הדבקות השפע האלהי בעדת ישראל, העדה המוכנה לקבלתה, וכמו ראי מלוטש שמרכז אליו את קרני השמש, כן דבק האור האלהי בעדת ישראל, ויתבונן בענין התורה, שהיא גלוי רצונו יתברך להראות מלכותו בארץ, כהראותו בשמים. לא גזרה החכמה האלהית שיבראו מלאכים בארץ, אלא אנשים המרכבים […]
מאמר שלישי, יז 2
המשך יז. החבר: באמרו 'ברכת המאורות', יתאר את סדר העולם העליון, וגודל כל פרט ופרט ממנו, יחשוב על גודלם ועל התועלת הרבה שיש לאדם מהם. ועם כל זאת, הם נחשבים בעיני בוראם כקטן הרמשים. הראיה שחשיבותם בעיני הבורא היא כפי שאמרתי, כי חכמתו והשגחתו המוטבעת ביצירת הנמלה והדבורה אינה פחותה מחכמתו בהנהגת השמש וצבא השמים. […]
מאמר שלישי, יז
יז. החבר: ההכנה שאדם מכין עצמו לקבל את הרגשת ההנאה, והמחשבה אודות החסרון שהיה סובל בהעדרה, מכפילה את רגש ההנאה. הרגשת ההנאה עושה רושם בנפש האדם, ומעוררת את לבו לשבח עליה למי שחננה, ותגדל השמחה לקראתה, היות והאדם היה ראוי שתעדר ממנו. זו היא התועלת שמפיק מהברכות, האדם הרגיל לאמרם בכונה ומתוך הכנה נפשית, למשל, […]
מאמר שלישי, טו-טז
טו. החבר: האדם המבוגר, השלם בחושיו ובמבנה גופו, מרגיש יותר את הנאות החיים מהתינוק והבהמה, כשם שרגש הנאת הבהמה מפותח מהרגשת הצמח, אף שגם הצמח ניזון תמיד. טז. הכוזרי: ודאי שכך הוא הדבר, כי בה במדה שהחושים מפותחים יותר, ההנאה מורגשת יותר. למשל, אם יביאו לשכור בזמן שכרותו כל מה שתאב, אכילה, שתיה, וישמע נגונים […]
מאמר שלישי, יב-יד
יב. הכוזרי: מי שחושב כן, יחיה בגלות חיים ערבים, יקצור פרי תורתו בעולם הזה ובעולם הבא. ומי שסובל את הגלות מתוך קצף וכעס, כמעט שהוא מפסיד שכר עולם הבא, ואף חייו אינם חיים. יג. החבר: הדבר המוסיף לחסיד עונג על עונג, הוא הברכה שמברך החסיד על כל טובה הפוקדת אותו, ועל כל מקרה ופגע. יד. […]
מאמר שלישי, יא 11
המשך יא. החבר: יקדים החסיד מחשבתו אודות צידוק הדין כפי שכבר הזכרתי, ועל הניכוי שמנכים לאומה מהעונשים המגיעים לה בגלל עוונותיה, והשכר הצפון לה לעולם הבא, והתקשרות השפע האלהי אליה בעולם הזה. אך כשהיצר הרע יסיתו יפול בזרועות היאוש, באומרו 'התחיינה העצמות האלה'? – לאחר שכבר נכחדנו מהיות גוי ונשכח זכרינו, וכמו שנאמר "יבשו עצמותינו […]
מאמר שלישי, יא 10
המשך יא. החבר: האדם שחדרה לפנימיותו הכרה זו, יהיה כמו נחום איש גם ־ זו, שעל כל צרה הפוגעת בו היה אומר: 'גם זו לטובה', ויחיה תמיד חיים ערבים, ותקלנה בעיניו הצרות הבאות עליו, ולא עוד אלא אפשר שישמח בהן כשירגיש שהן מקלות את משא עוונותיו המכבידים עליו, הקלה שמרגיש אדם הפורע חובו. ישיש לקראת […]
מאמר שלישי, יא 9
המשך יא. החבר: אם יגניב שטן המחשבה אל לבו ספקות והרהורים, וְיַרְאֶה לו את העול הנעשה בין הברואים, כגון הארנבת שהיא מאכל לצבועים, הזבוב מאכל לעכביש, יגער בו השכל וישיב לו, איך אייחס עול אל חכם שהתבררה לי צדקתו, ומי שאינו צריך כלל לאותו עול. לו היתה צידת הצבועים והעכביש מזדמנת בדרך מקרה, הייתי בדעה […]
