מאמר שני, ז-ח
ז. הכוזרי: התבאר לי איפוא כבר סוד מידות ה', ומתוך דבריך למדתי באור למושגים 'כבוד ה", 'שליחי ה", 'שכינה', שכל אלה אינם תארי ה' יתברך, אלא הם שמות לדברים הנראים לנביאים. וכן עמוד הענן שהלך לפני העם, והעב שנגלה בהם הבורא, ומראה כבוד ה' שהיא כאש אוכלת לעיני בני ישראל, ומראה אש נוגה האמור במעשה […]
מאמר שני, ה-ו
ה. הכוזרי: כל המידות שאנו מיחסים לבורא, ניתן לומר שאינן בו, ואנו רק מיחסים אותן לו על פי מה שאנו מושפעים מהנהגתו, ובדרך זו לא יתחייב שיהיה בו רבוי. אבל איך תסביר את מידת הרצון והחפץ שאתה מיחס אל הבורא? ולדעת הפילוסוף האומר (שהבורא הוא תכלית השלמות, ואינו חסר מאומה), אין בו מידה זו, היות […]
מאמר שני, ד2
המשך ד. החבר: (ובאשר לשאלתך בדבר הכתיבה והדבור, שהן פעולות גשמיות), הנה כל הגופים והאויר פועלים על פי רצונו, ומקבלים צורתם בדבורו, כפי שקבלו השמים והארץ את צורתם במאמר ה', וכאשר ברצונו לחרות על האבן ולהשמיע קול לאוזן השומע, אז נעשות פעולות אלו, וזה הנקרא 'כתב ה", ו'דבור ה". (וענין הירידה על הר סיני שהתקשית […]
מאמר שני, ג-ד
ג. הכוזרי: ואיך תפרש מידות שהן יותר גשמיות, כמו 'רואה', 'שומע', 'מדבר', 'כותב על הלוחות', 'יורד על הר סיני', 'שמח במעשיו', 'מתעצב אל לבו'? ד. החבר: הלא המשלתי לך את הבורא יתברך לשופט צדק, השלם במידותיו, שאין דבר נעלם ונסתר ממנו, והשופט הגוזר הצלחה וכבוד לעם מסויים, יקרא 'אוהבם', ו'שמח בהם' (אף שפסק דין זה […]
מאמר שני, ב7
המשך ב. החבר: והנה הכתוב אומר 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, ושמי ה' לא נודעתי להם', והאות ב' האמורה במילה 'באל' היא משמשת לשתי המלים, גם למלה 'אל' וגם למלה 'ה", וכאילו נכתב 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, ובשמי ה' לא נודעתי להם'. ויתכן שכונת התורה לומר […]
מאמר שני, ב6
המשך ב. החבר: גם התארים 'ראשון' ו'אחרון', הם תארים שוללים. ה'ראשון' בא לשלול ממנו את האיחור, כלומר, שלא היה דבר שקדם לו, אך לא לעשייתו כדבר שיש בו התחלה והוא הראשון שבו התחילו. והתואר 'אחרון' בא לשלול ממנו את הכליון וההעדר, ולהראות על קיומו התמידי, ולא להגדירו כאחרון שהוא סוף. מידות שוללות אלו אינן תארים […]
מאמר שני, ב5
המשך ב. החבר: וכמו וכן המושגים 'חיים' ו'מות' אינם חלים אלא על גופים טבעיים, אך העצם האלוהי מרומם ונעלה מהם, וכשנאמר 'חיים' אין כונתנו לחיים כחיינו, אלא כיון שאין לנו מושג מחיים אחרים, פרט לחיינו, מוכרחים אנו לתאר אותו בתואר 'חיים', אף כי האמת היא שאין אנו יודעים מה טיבם של חיים אלה. והכתוב ששבחו […]
מאמר שני, ב4
המשך ב. החבר: וכמו כן לא שייך אצל הבורא המושגים 'אור' ו'חושך', אבל לשאלה האם העצם האלוהי מאיר או חשוך, אנו משיבים בשם מושאל ואומרים שהוא מאיר, מפני שאנו יראים ממחשבת האדם המתארו לחשוך, בחשבו שמה שאינו מאיר הוא חשוך, אבל האמת היא שרק העצמים הטבעיים הם מקבלי אור או חושך, אולם העצם האלוהי אינו […]
מאמר שני, ב3
המשך ב. החבר: המחשבה השטחית של האדם קובעת שמי שאינו חי הרי הוא מת, על כן ניתן לבורא תואר 'חי', כדי לומר שאינו מת. ואמנם, השכל המבין דבר לאשורו, מכיר בעובדה שלא כל מי שאינו ראוי להקרא חי הוא מת. הזמן, אף שאינו ראוי לומר עליו שהוא חי, בכל זאת לא נאמר עליו שהוא מת, […]
מאמר שני, ב2
המשך ב. החבר: כללו של דבר, מידותיו של הבורא יתברך, פרט לשם המפורש, מתחלקות לשלושה סוגים: א. 'מידות מעשיות', כלומר מידות שנקראות על שם המעשים הנעשים על ידו באמצעים טבעיים, כמו מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, רחום וחנון, קנוא ונוקם, גבור, נדיב והדומים להם. ב. מידות שהן תארי הערצה שהבריות מרוממים בהם אותו, ולשם מטרה […]
