(139) פרק ו, אחד המוציא את הרבים ידי חובה
אחד המוציא את הרבים בברכה ב) כל זה אם אינו יכול לברך בעצמו, אך אם יכול לברך בעצמו – המנהג פשוט שאין אחד מוציא את חבירו בשום ברכה על דבר מאכל, משום שאין הכל בקיאים להתכוון לצאת ולהוציא. ובענין קידוש ולחם משנה, נוהגים הרבה לצאת ידי חובה על ידי אחר.
(138) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
אחד המוציא את הרבים בברכה א) אדם שהתחייב בברכה ואינו בקי בברכות או שיש לו ספק בברכה, יכול לצאת ידי חובתו בברכת חבירו, בין לגבי ברכה ראשונה ובין לגבי ברכה אחרונה, וכל זה בתנאי שחבירו שמוציאו – אכל אף הוא, והתחייב בברכה. בכל מקרה על חבירו לכוון להוציאו, וכן יש לו לכוון לצאת ידי חובתו […]
(137) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
נוסח ברכה אחרונה ושינוי הנוסח לפירות אר"י ה) פירות משבעת המינים, שמסופק אם הם מפירות הארץ או מפירות חו"ל, יברך עליהם 'על הפירות' [או 'על פרי הגפן']. כמו כן, מקומות שלא כבשו עולי בבל, אף שכבשו עולי מצרים ויש בהם קדושת ארץ ישראל, מברך על הפירות הגדלים בהם 'על הפירות'.
(136) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
נוסח ברכה אחרונה ושינוי הנוסח לפירות א"י ד) אכל פירות חוץ לארץ ופירות ארץ ישראל יחד, חותם 'על הארץ ועל פירותיה', משום שזו חתימה יותר חשובה, ויש בכלל מאתים מנה.
(135) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
נוסח ברכה אחרונה ושינוי הנוסח לפירות אר"י ג) אם שתה יין של ארץ ישראל מסיים בברכה מעין שלש 'ונודה לך על הארץ ועל פרי גפנה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי גפנה'. וכן בפירות של שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל מסיים 'ונודה לך על הארץ ועל פירותיה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל פירותיה'. […]
(134) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
נוסח ברכה אחרונה ושינוי הנוסח לפירות אר"י ב. נוסח 'בורא נפשות': בורא נפשות רבות וחסרונם, על כל מה שברא (י"א: שבראת) להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חֵי העולמים'. ומנהג בני ספרד: לומר חַי העולמים.
(133) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
נוסח ברכה אחרונה ושינוי הנוסח לפירות א"י בברכת על המחיה מסיים ואומר 'ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה' [ואין אומרים 'על הכלכלה'].
(132) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
יש להקדים ברכת 'על המחיה' לברכת 'בורא נפשות', כיון שהיא ברכה חשובה יותר.
(131) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
עוד מדיני ברכה אחרונה ב) פרי שהוצא ממנו הגרעין, או פרי שחתך ממנו כל שהוא, לא נקרא 'בריה'. והוא הדין בפרי או אגוז שהסירו ממנו הקליפה הרכה הדבוקה לפרי הראויה לאכילה, כמו הקליפה הרכה של בוטנים, לא נחשב 'בריה'. אך אם הסירו את הקליפה הקשה מבחוץ, כקליפת האגוז או השקד וכדומה, עדיין נחשב הפרי ל'בריה'. […]
(130) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
הפסק לענין ברכה ראשונה א) נכון ליזהר שלא לאכול 'בריה' (מושג בהלכה והכוונה למאכל שלם), כגון ענב שלם, גרעין של רימון, גרעין חומוס שלם (הקרוי 'ארבעס'), גרעין חמניות ('גרעינים שחורים') שקד או בוטן שלם, גרעין שלם של אפונה, שומשום שלם, פופקורן שלם, דג קטן שלם (או פלח של פרי הדר) פחות מכזית שלא בתוך סעודה, […]
