הלכות ל"ג בעומר (ב)
א. אין מתענים בל"ג בעומר, ואין מספידים ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. ב. יש אומרים שהטעם שנוהגים להדליק מדורות ביום זה הוא על פי המובא בזוהר שביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי גילה הרבה מסודות התורה, ואחזה אש שמיימית בבית מרוב הקדושה שהיתה בו, ולזכר אותה אש נוהגים להדליק מדורות באותו יום.
הלכות ל"ג בעומר (א)
א. ביום ל"ג בעומר מרבים קצת בשמחה, כיון שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות (ואף לדעת השו"ע ומנהג הספרדים שמתירים תספורת וכדומה רק מיום ל"ד, מכל מקום עיקר ההפסקה היתה ביום ל"ג, וביום ל"ד מתו רק מועטים). ב. ויש אומרים שטעם השמחה הוא על כך שלאחר מכן לימד רבי עקיבא חמשה תלמידים אחרים (שאחד מהם […]
הלכות פסח שני (ג)
א. איש שלא הקריב קרבן פסח ראשון, בין שוגג בין מזיד, חייב להקריב קרבן פסח שני. אך אשה שלא הקריבה בראשון, אינה חייבת להקריב בשני, אלא אם רצונה בכך. ב. אם רוב הקהל טמאים טומאת מת בזמן הקרבת פסח ראשון, אין דוחים אותם לפסח שני, אלא מקריבים בראשון בטומאה. (רמב"ם הלכות קרבן פסח)
הלכות פסח שני (ב)
א. בזמן שבית המקדש קיים, אם לא הקריבו רוב הקהל את הפסח בטהרה בפסח ראשון, אין מקריבים הטמאים פסח שני כלל. ב. אמנם, אם יבנה בית המקדש בין פסח ראשון לפסח שני, נחלקו תנאים האם אף על פי שלא עשו כלל את הפסח הראשון יוקרב קרבן פסח שני על ידי כל ישראל או לא. (ירושלמי, […]
הלכות פסח שני (א)
א. ביום י"ד באייר חל 'פסח שני', ובזמן שבית המקדש קיים, אותם בני אדם שלא יכלו להקריב קרבן פסח (כגון שהיו טמאים, או בדרך רחוקה, או גר שהתגייר, או קטן שגדל), היו מקריבים את קרבן הפסח ביום זה, ואוכלים אותו בערב, בליל ט"ו באייר, עם מצה ומרור. ב. גם פסח זה דוחה את השבת, ונאכל […]
הלכות ספירת העומר (טו)
א. בימי ספירת העומר אסור לערוך ריקודים ומחולות (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג), והמנהג הוא שלא לשמוע כלל כלי זמר, אף לא שירים מוקלטים. (אגרות משה ח"ג פז). ב. המלמד נגינה, אם עושה כן לצורך פרנסה – מותר לו לנגן אף בימי ספירת העומר. ואם עושה כן להנאה – אסור. (אג"מ שם).
הלכות ספירת העומר (יד)
א. אף שאין מרבים בשמחה בימים אלו של ספירת העומר, אם הזדמן לו דבר שצריך לברך עליו 'שהחיינו', יברך. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג). ב. יש אומרים שאף לכתחילה מותר לחדש מלבוש ולברך עליו שהחיינו בימים אלו. (כה"ח שם).
הלכות ספירת העומר (יג)
א. הטעם למנהגי האבלות בימי ספירת העומר, מפסח ועד ל"ג בעומר, כיון שבאותו זמן נפטרו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה כראוי להם, ולכן אין להרבות בשמחה באותו זמן. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג). ב. מנהגים אלו מזכירים לנו להתרחק מהשנאה, התאוה, הגאוה והכבוד, ולקנות בנפשינו מידות האהבה […]
הלכות ספירת העומר (יב)
א. נוהגים שלא להסתפר בימי ספירת העומר, מחמת האבילות על פטירת עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו בימים אלו. לדעת השלחן ערוך אין להסתפר עד יום ל"ד בעומר בבוקר, ולדעת הרמ"א מותר להסתפר מיום ל"ג בעומר עצמו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג). ב. לדעת המקובלים אין להסתפר עד ערב חג השבועות. (כה"ח שם).
הלכות ספירת העומר (יא)
א. יש נוהגים להתענות בימים 'שני, חמישי, שני' לאחר חג הפסח, אך ממתינים עד שיסתיים חודש ניסן כיון שאין מתענים בו, ואז מתענים. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצב). ב. הטעם לתעניות אלו, כיון שחוששים שמא מתוך משתה ושמחה של החג באו לידי עבירה. (שם).
