(76) הלכות לשון הרע, כלל י, ז-ח
ז. באופן שהותר לספר לשון הרע על אדם העושה עוולות לאחרים, זהו רק כשהוכיחו תחילה. ואם הוא מכירו שאינו מקבל תוכחה, יכול לספר בלי להוכיחו, אך יעשה כן בפני שלשה או יותר, כדי שלא ייראה כאילו הוא רוצה להעלים זאת מאותו אדם, וכאילו כוונתו להחניף לו בפניו ולגנותו שלא בפניו. ועוד, כדי שלא יחשדוהו שהוא […]
(75) הלכות לשון הרע, כלל י, ה-ו
ה. כיון שמותר לפרסם אדם העושה עוול לחבירו (בתנאים שהתבארו לעיל), מותר גם לספר על אדם שהוא מספר לשון הרע על חבירו, ובתנאי שחבירו כבר יודע שפלוני סיפר עליו, שאם לא כן הרי זו בכלל רכילות, ואסור. ו. והאופן שמותר לספר אף שאותו אדם שסיפרו עליו לא שמע מכך, הוא כשיכול להצילו מצער ע"י שיקדים […]
(74) הלכות לשון הרע, כלל י, ג-ד
ג. מה שהותר לספר לשון הרע על העושה עוול לחבירו, זהו רק אם המספר טוב ממנו, אך אם הוא עצמו חוטא בעבירות אלו, אסור לו לספר, שבודאי אין כוונתו לתועלת, אלא לבזות את חבירו. ד. מה שהותר לספר לשון הרע על העושה עוול לחבירו, כשיש מכך תועלת, היינו כשהשומעים יוכלו לסייע לנגזל או המתבייש, או […]
(73) הלכות לשון הרע, כלל י, א-ב
א. הרואה אדם העושה עוול לחבירו, ויודע בבירור שלא תיקן את מעשיו ע"י השבת הממון או פיוס חבירו, מותר לרואה לספר זאת לאחרים כדי להציל את האדם שנגרם לו עוול, ובתנאים שיבוארו להלן. ב. והתנאים לכך הם שבעה: 1. שיראה בעצמו או שיתברר לו בבירור. 2. שיברר אם אכן זו עוולה לפי הדין. 3. שיוכיח […]
(72) הלכות לשון הרע, כלל ט, ה-ו
ה. צריך אדם למנוע את ילדיו הקטנים מלדבר לשון הרע, כמו שהוא חייב להפרישם מכל איסורים שבתורה. ו. האומר דבר לחבירו (אף שאין בו לשון הרע), אסור לשומע לספר זאת לאחרים עד שיתן לו המספר רשות מפורשת לכך. * * * פירוט ההלכה היומית: ה. אדם השומע את בניו ובנותיו הקטנים מדברים לשון הרע, מצוה […]
(71) הלכות לשון הרע, כלל ט, ג-ד
ג. עוד אסור משום אבק לשון הרע, לשבח אדם על טובות שעשה לו, כאכילה ושתיה או הלואה, שמחמת כן יבואו אליו אנשים רעים ויגרמו לו הפסדים. וכן אם האדם גורם לאחרים שיחשדו בו שהוא מספר לשון הרע, הרי זה אבק לשון הרע. ד. אסור לגור בשכונת בעלי לשון הרע, וכל שכן שלא לשבת בחברתם, ואם […]
(70) הלכות לשון הרע, כלל ט, א-ב
א. אסור לומר אבק לשון הרע, כגון 'מי היה מאמין שפלוני יצליח כל כך', או 'אל תדברו על פלוני, איני רוצה לומר מה שאירע עימו', וכיוצא בזה. וכן אסור לשבח אדם בפני שונאיו, או לשבחו יותר מדי, כי מתוך כך באים לדבר בגנותו. ב. וכן אסור לשבח אדם בפני רבים, שבקהל רבים תמיד יהיה מי […]
(69) הלכות לשון הרע, כלל ח, יג-יד
יג. אסור לקבל ולהאמין על לשון הרע ששומעים על איש מישראל שהוא בכלל 'עמיתך'. יד. אסור לקבל לשון הרע מאנשים זרים, ואף לא מבני ביתו, ואפילו לא מאביו ואמו. ועליו להוכיח את בני ביתו תמיד בלשון רכה שיזהרו מאיסור זה, וכל שכן שלא ישמעו מפיו אף פעם לשון הרע. * * * פירוט ההלכה היומית: […]
(68) הלכות לשון הרע, כלל ח, יב
יב. אסור לספר לשון הרע על ישראל בפני ישראל, וכל שכן בפני גוי, כי מלבד שהוא מחלל את כבוד ה' וכבוד עם ישראל, גם הגוי ימהר להאמין לדבר ולפרסמו, וגורם בכך היזק וצער לחבירו. וכל שכן שאסור להלשין על ישראל בפני גויים, שאז דינו כאפיקורס וכופר. * * * פירוט ההלכה היומית: יב. אסור לספר […]
(67) הלכות לשון הרע, כלל ח, י-יא
י. איסור לשון הרע הוא בין כשמספר לאנשים זרים, ובין כשמספר לקרוביו, ואפילו לאשתו אסור לספר, אלא אם כן יש בכך תועלת. יא. אסור לספר לשון הרע אפילו לקרוביו של אותו אדם שהוא מספר עליו, אלא אם כן כוונתו שיוכיחו אותו על כך, והוא עצמו אינו יכול להוכיחו. * * * פירוט ההלכה היומית: י. […]
