יא. מותר לאדם לברר על חבירו לצורך שותפות או שידוך וכדומה, ואף אם מחמת כן ישמע עליו דברי גנאי. אמנם כששואל עליו, יקדים לומר לנשאל שכוונתו לתועלת, כדי שלא להכשיל את המספר בלשון הרע ללא כוונה לתועלת. * * * פירוט ההלכה היומית: יא. אם אדם רוצה לשכור פועל, לעשות שותפות ממונית, או לעשות שידוך […]
ט. הרואה בחבירו מידות מגונות, כגאוה וכעס, אף שבאמת יש בזה איסור, מכל מקום אינו רשאי לספר זאת, כיון שרוב האנשים חושבים שאין בזה איסור ממש אלא סתם הנהגה טובה, והעובר עליהם אינו מוחזק כרשע. י. אמנם מותר ומצוה לספר לבניו או תלמידיו על בני אדם שיש בהם מידות מגונות או שהם מתבטלים מדברי תורה, […]
ז. מי שהוחזק לעובר על עבירה מפורסמת הידועה באיסורה לכל ישראל, ואינו נזהר בה כלל, מותר לגנותו בפניו ושלא בפניו, ואף את שאר מעשיו צריך לשפוט לכף חובה. ח. מי שאינו מקיים את ציווי בית דין ללא תשובה המניחה את הדעת, מותר לספר את גנותו. ואם יש לו תשובה ואנו מסופקים אם היא אמיתית או […]
ה. שני אנשים הרואים אדם העובר עבירה, והוא אדם ששונא תוכחה, והוא עשוי בקלות לחטוא שוב, רשאים לומר זאת לדייני העיר או לקרובי החוטא כדי שיענישוהו ויפרישוהו מהחטא, אך אסור להם לספר זאת לאנשים אחרים. אבל אדם יחיד אינו רשאי לספר זאת, כיון שאינו נאמן. אמנם רשאי הוא לספר זאת לרבו, אם הוא יודע שרבו […]
ג. אדם בינוני שדרכו להזהר מרוב החטאים, וראהו אדם שעושה עבירה במזיד, אם הוא יכול לדונו לכף זכות כגון שלא ידע את גודל החטא וכדומה, עליו לדונו כן, ואסור לו לפרסם חטאו, ואף לא לשנוא אותו בעצמו. ד. ואם נראה שהוא יודע את גודל האיסור ועושהו בכוונה, אם בשאר העבירות הוא נזהר, אסור לספר את […]
א. אסור לספר שום גנאי על חבירו, לא רק בדבר שלפי האמת אין בו גנאי ממש, כגון שמספר את מעשי אבותיו, אלא אפילו אם ראהו בעצמו שעושה עבירה ש'בין אדם למקום', אסור לספר. ב. ואיסור זה הוא בין אם ראהו עובר עבירה מפורסמת ובין בשאינה מפורסמת, ואפילו אם עבר על דבר שאמרו חכמים רק שלכתחילה […]
ז. הרואה אדם שעושה מעשה שניתן לדונו לכף זכות ולכף חובה, אם העושה הוא ירא שמים, אפילו אם מסתבר יותר לדונו לכף חובה, חייב לדונו לכף זכות. ואם הוא בינוני, והספק שקול, מצוה לדונו לכף זכות, ואם סיפר גנותו לאחרים, עבר באיסור לשון הרע. ואם מסתבר יותר לדונו לכף חובה, ראוי שיהיה הדבר בעיניו כספק, […]
ה. אסור לספר לשון הרע דרך רמאות, שמספר את הענין לפי תומו, כאילו אינו יודע שזהו לשון הרע, או כאילו אינו יודע שאלו מעשיו של אותו אדם. ו. איסור לשון הרע הוא אף כשלא נגרמה על ידי זה רעה לאותו אדם, ואפילו אם הוא משער מתחילה שלא תיגרם לו רעה, אסור לספר. * * * […]
ג. איסור לשון הרע הוא אף כשאינו מדבר מתוך שנאה ולא מתוך כוונה לגנותו, אלא בדרך שחוק. ד. אף אם אינו מזכיר את שמו של אותו אדם, אלא רומזו והשומע מבין, אסור. ואפילו בסיפור דבר שאינו גנאי מצד עצמו, אלא שנגרם לו בכך רעה או גנות, והמספר התכוין לזה, אסור. * * * פירוט ההלכה […]
א. אסור לומר לשון הרע בין בסתר ובין בפני האדם שמספרים עליו, ולפעמים כשמספר בפניו איסורו גדול יותר, שבא לידי קטטה והלבנת פנים. ב. דיבור שיכול להתפרש לגנות ויכול להתפרש לדבר שאין בו גנות, אם הוא אומר זאת באופן שהיה אומר אף בפני אותו אדם עצמו, זו ראיה שצורת האמירה היא באופן שאינו מתפרש לגנות, […]
