(תהילים לד יג-יד)
א. אסור לספר 'אבק רכילות', כגון לספר לראובן ששמעון רמז שיש מה לומר עליו דבר גנאי, ואינו רוצה לאומרו. ב. וכן אסור לשבח אדם בפני חבירו, אם על ידי זה יגרום לשומע לכעוס על אותו אדם, כגון שמשבח שותף בפני שותפו על נתינת הלואה או צדקה, ויסבור השומע ששותפו מפזר יותר מידי מממון השותפות. ג. […]
ה. איסור קבלת רכילות הוא כמו איסור קבלת לשון הרע, ולכן יש להזהר מלקבל רכילות אפילו בין בני זוג, ובפרט שעל ידי שיקבלו רכילות זה מזו, יתרגלו לספר תמיד דברים מענינים אלו, וייגרם להם צער וכעס ומריבות. * * * פירוט ההלכה היומית: ה. איסור קבלת רכילות הוא כמו איסור קבלת לשון הרע, כמבואר לעיל […]
ג. אסור לספר רכילות בין לאדם עצמו שדיברו עליו או עשו לו רעה, ובין לקרוביו של אותו אדם, כיון שאף הם יכעסו מחמת כן על זה שדיבר רע על קרובם. ד. אסור לספר רכילות על ישראל בין לישראל ובין לגוי, וכשמספר לגוי עוונו גדול יותר, כיון שמצוי יותר שנגרם לו מכך נזק או צער. * […]
ב. אסור לספר רכילות על שום אדם מישראל, וכל שכן שאסור לספר על תלמיד חכם, מכמה טעמים: א) בדרך כלל התלמיד חכם נוהג כדין, ונמצא שזו רכילות של שקר, החמורה יותר. ב) מחמת הרכילות הוא גורם לאנשים להתרחק מתלמידי חכמים, הפוך מרצון התורה. ג) בני אדם נפגעים וכועסים יותר כשהם שומעים שתלמיד חכם גינה אותם […]
א. אסור לספר רכילות, ואפילו לאביו ואמו או רבו אסור לספר מה אמרו עליהם אחרים. וכן אסור לספר בין על איש ובין על אשה, בין על קטן ובין על גדול. * * * פירוט ההלכה היומית: א. אסור לספר רכילות, ואין בזה חילוק בין איש לבין אשה, בין קרוב לבין רחוק. ולכן אפילו אם שמע […]
י. אדם שהזיקו לו בעסקיו על ידי הלשנה וכדומה, ויש לו 'דברים הניכרים' שפלוני עשה כן, אסור לו לחזור ולהלשין על אותו פלוני. אמנם אם ראה בעצמו שהלה הלשין עליו, ובכך שיחזור וילשין עליו תהיה לו תועלת שהלה יפסיק להלשין עליו, ואין לו דרך אחרת להפסיק את הלשנותיו, מותר. אך אינו יכול לסמוך בכך על […]
ח. אסור לקבל רכילות אפילו ממי שמספר זאת לפי תומו. ט. השומע רכילות על חבירו, ויש לו 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, מותר להאמין בתנאים דלהלן: א. שאין מקום לדון את אותו אדם לכף זכות. ב. שזהו דבר הניכר ממש, ולא רק קצת. ג. שאת הדברים הניכרים יראה בעצמו. ד. שתהיה לו תועלת מכך להבא. […]
ז. דעת הפוסקים היא שבזמנינו אין אדם היכול לומר על חבירו שהוא נאמן עליו כשני עדים, ולכן מותר רק לחשוש לדברים, ולא להאמינם לגמרי. ולכן אסור להאמין ללשון הרע או רכילות (שיש בה תועלת) אפילו שנאמרת מהורים או בני זוג, אלא לחשוש בלבד. * * * פירוט ההלכה היומית: ז. דין זה, שמותר לאדם להאמין […]
ה. אף השומע רכילות מחבירו הנאמן עליו כשני עדים, אינו רשאי להאמינו. אך אם הדבר נוגע לו להבא, מותר להאמינו. ומכל מקום אסור לו לספר זאת לאחרים, ולא להכותו או לגנותו או להפסידו ממון מחמת כן. ו. היתר זה הוא רק כשהמספר נאמן עליו כשני עדים תמיד ובכל דבר, אך אינו יכול להחליט על סתם […]
ו. השומע רכילות על חבירו, אף שהתברר לו שהדבר עצמו אמת, אם יש מקום לדונו לכף זכות ולא עשה כן, אלא דנו לכף חובה שהתכוין לגנותו או להרע לו, הרי דינו כעובר על איסור קבלת רכילות. ז. המקבל רכילות ורוצה לחזור בתשובה, יוציא את הדברים מליבו, שלא להאמינם. ואם קשה לו לחשוב שהכל שקר, יחשוב […]
