ז. כבר ביארנו לעיל שנכון יותר לומר בתפלת מנחה "וינוחו בו". ומכל מקום הנוהגים לומר "וינוחו בם", יש להם על מה שיסמוכו. אך צריך שיאמרו "שבתות קדשך וינוחו בם", בלשון רבים. ח. אומרים מעומד צדקתך צדק וגו'. וכתב רב שלום גאון, שהטעם לזה שנתקן לאומרו על פטירת משה רבינו באותה שעה. וראוי לכל בעל נפש […]
ד. מוציאין ספר תורה ואומרים "בריך שמיה". וקורין בו ג' עולים, י' פסוקים לכל הפחות מהפרשה הבאה. ואין לפחות מג' עולים, אף אם השעה דחוקה לצבור. ואפילו אם חל יום טוב בשבת, קורין בפרשה הבאה, ולא בפרשת יום – טוב. ואם טעה וקרא בפרשה אחרת, א"צ לחזור ולקרוא. ה. אין אומרים קדיש אחר הקריאה בתורה, […]
א. ראוי ונכון להתפלל מנחה בשבת ברוב עם, שמאחר שמוציאין ספר תורה, אין זה כבוד לספר תורה להוציאו במעט אנשים. ואומרים למנצח על הגיתית וגו', פטום הקטורת, אשרי יושבי ביתך, ובא לציון וגו'. ב. קודם פתיחת ההיכל אומרים פסוק "ואני תפלתי לך ה' עת רצון", ונהגו לאומרו מעומד. ומנהגינו לכפול פסוק זה. ג. אף בבית […]
יט. חייב אדם לחנך את בתו הקטנה לברך ברכת המזון, כמו שמחנך את בניו בכל המצוות, שגם בבנות שייך דין חינוך במה שהן מצוות. ועונים אמן אחר ברכותיה של הקטנה שהגיעה לחינוך ויודעת למי מברכים (שבדרך כלל הוא בגיל שש). כ. אין הנשים מצטרפות לזמן עליהם, והיינו בין לזימון בעשרה, בין לזימון בשלשה, שאם היו […]
טז. מי ששכח לומר "רצה והחליצנו" בברכת המזון בסעודה שלישית בשבת, אם נזכר אחר שחתם בונה ירושלים, אומר שם ברוך אתה ה' אשר נתן וכו', וממשיך בברכה רביעית. ואם התחיל בברכה רביעית, אינו חוזר לראש, דספק ברכות להקל. יז. אשה ששכחה לומר "רצה והחליצנו" בסעודה שלישית בשבת, אף אם נזכרה קודם שהתחילה בברכה רביעית, אין […]
יג. נשים חייבות בסעודה שלישית, שהנשים שוות לאנשים לכל עניני שבת. ואם הן אוכלות לבדן, צריכות גם לבצוע על לחם משנה. יד. צריך להזכיר מעין המאורע בברכה שלישית של ברכת המזון, גם בסעודה שלישית. דהיינו, בשבת אומר רצה והחליצנו, וביום טוב ובראשי חדשים אומר יעלה ויבא. ואם טעה והקדים אמירת יעלה ויבא לרצה והחליצנו, יצא. […]
י. נכון לאכול דגים גם בסעודה שלישית. וכבר ביארנו שמי שאינו אוהב את טעם הדגים, אינו חייב לאנוס עצמו באכילת דגים בשבת. יא. יש נוהגים לאכול ביצים מבושלות בסעודה שלישית בשבת, מפני אבלו של משה רבינו שמת בשבת. ויש שאוכלים ביצים גם בסעודת שחרית מטעם עונג שבת. יב. סעודה שלישית צריך לעשותה בפת. ואם הוא […]
ז. גם בסעודה שלישית צריך לבצוע על שני ככרות. אך אין נוהגים לכסות את הלחם משנה במפה. והמחמיר לכסות הלחם בסעודה ג' תבוא עליו ברכה. ח. אם בעל הבית מברך על היין בסעודה שלישית, ומתכוין לפטור בברכתו את כל המסובים בסעודה, יש לו על מה שיסמוך, ובלבד שגם הם יכוונו לצאת ידי חובת הברכה, וישתו […]
ה. אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן מנחה, ויש לחשוש שלא יוכל לאכול סעודה שלישית אלא אכילה גסה, יפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון, ונכון גם שיקום וילך מאצל השלחן וילך לחדר אחר או לחוץ כדי לעשות הפסק, ואחר כך יטול ידיו ויברך ברכת המוציא ויסעוד סעודה שלישית. ומכל מקום לכתחלה אין לעשות כן, וגם […]
ג. זמן סעודה שלישית הוא משיגיע זמן מנחה, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה. (ויתפלל מנחה קודם שיאכל, או שיעמיד שומר להזכירו להתפלל מנחה). ואם עשאה קודם לכן, יחזור ויאכל כשיגיע זמנה. ואם התחיל לאכול קודם זמן מנחה, ובתוך כך הגיע זמן מנחה והמשיך באכילתו, ואכל כזית אחר שש שעות ומחצה, יצא ידי חובת סעודה שלישית, […]
