7. דיני תפילה בערב שבת, יג-יד
יג. אומר ויכולו בתפלת לחש של ערבית, דאמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכולו, כאלו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. אל תקרי ויכולו אלא ויכלו, פירוש, הקדוש ברוך הוא והוא. ובדיעבד אם לא אמרו אין מחזירין אותו, ובפרט שאומרים ויכולו בקידוש. יד. נער שימלאו לו י"ג שנה בשבת (דהיינו יום שנולד בו), מותר […]
6. דיני תפילה בערב שבת, יא-יב
יא. אחר סיום ברכת הפורס סוכת שלום וכו', אומרים פסוק "ושמרו בני ישראל את השבת וכו'". ובמועדים אומרים אלה מועדי וגו', וידבר משה וגו'. יב. נוהגים לומר חצי קדיש בין גאולה לתפלה של ערבית, שתפלת ערבית רשות (במקום מצוה עוברת), אף בלילי שבתות וימים טובים. ומכל מקום אם חל ראש חודש בשבת, ושכח לומר בתפלת […]
5. דיני תפילה בערב שבת, ט-י
ט. מנהגינו לומר חצי קדיש לפני אמירת "ברכו" בערבית של שבת, אפילו שאמרו אחר במה מדליקין קדיש על ישראל. ויש נוהגים על פי סידור עץ חיים, שמיד אחר קדיש על ישראל אומרים "ברכו", ויש להם על מה שיסמוכו, והנח להם במנהגם. י. בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של שבת, אינו חותם בה שומר את עמו ישראל […]
4. דיני תפילה בערב שבת, ז-ח
ז. מקדימין להתפלל ערבית מוקדם יותר מבימות החול, ומזמן פלג המנחה (שעה ורבע זמניות קודם צאה"כ) יכול להתפלל ערבית ולקבל שבת, ולאכול מיד. ומכל מקום טוב ונכון להמתין מלקדש עד שיגיע זמן צאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר השקיעה, או לכל הפחות טוב שיאכל עוד כזית פת אחר שיגיע זמן צאת הכוכבים. וכשמתפללים ערבית קודם […]
3. דיני תפילה בערב שבת, ה-ו
ה. מנהגינו שבעת אמירת "מזמור לדוד" ו"לכה דודי" הופכים את פניהם לצד מערב. ומקור מנהג זה הוא בדברי האר"י ז"ל. ואף שמחזירים אחוריהם לארון הקודש, אין לפקפק במנהג זה, שיסודתו בהררי קודש, והנח להם לישראל. ו. בעת שאומרים "בואי כלה וכו'" בזה מקבלים את השבת לפי מנהגינו. והמנהג לסמוך לבואי כלה פרק במה מדליקין, ואחר […]
2. דיני תפילה בערב שבת, ג-ד
ג. כבר ביארנו שמי שלא התפלל מנחה בערב שבת, ובא לבית הכנסת ושמע אמירת "ברכו" מצבור במנין הסמוך המתפללים ערבית מבעוד יום, אין לו לענות עמהם ברכו. ועל הצד היותר טוב יתנה שאינו מקבל עליו שבת, ויהרהר עניית "ברכו" בלבו. ומכל מקום אם קיבל עליו שבת ביחידות קודם שהתפלל מנחה, או שלא אמר יעלה ויבא […]
1. דיני תפילה בערב שבת, א-ב
א. בתפלת המנחה בערב שבת אין אומרים וידוי, ואין נופלים על פניהם, מפני שהוא סמוך לשבת. וגם אם מתפללים מנחה גדולה, אין נופלים על פניהם. ב. לכתחלה ראוי לקבוע זמן תפלת מנחה בערב שבת כ – עשרים דקות קודם השקיעה, ומיד לאחר מנחה יאמרו קבלת שבת. (ויש המקדימים תפלת מנחה, באופן שיאמרו קבלת שבת קודם […]
הלכות מציאה בשבת, א-ב
א. מצא ארנקי או מעות בשבת, אסור ליטלו, אף על פי שירא פן יקדמנו אחר. ואף אם יעמוד תחתיו ולא יעביר ד' אמות ברשות הרבים, אסור משום מוקצה. ומכל מקום יכול לדחוף את המציאה ברגלו למקום מיסתור עד אחר השבת. ב. מי שהוצרך לילך חוץ לתחום בשבת מפני הסכנה, וכדומה, טוב יותר שירכב על חמור […]
41. הלכות הדלקת נרות שבת, א-ג
א. אין נותנין בשבת כלי, תחת הנר כדי לקבל את השעוה או את השמן הנוטף מהנר, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. (שהכלי היה מותר לטלטלו, וכעת שנטף לתוכו השמן או השעוה נאסר בטלטול). אבל מותר ליתן את הכלי מבעוד יום, אלא שאסור להשתמש בשמן בשבת. ולא ימלא אדם קערה עם שמן, ויתננה בצד הנר ויתן […]
40. הלכות הדלקת נרות שבת, סח
סח. אין עושין פתילה לנר שבת, בין נר שעל השלחן, ובין שאר הנרות שבבית, מדבר שהאש אינה נאחזת בפתילה, אלא השלהבת קופצת. כגון צמר בהמה, ושער, וכדו'. וכן אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה. ולפיכך אין מדליקין בזפת, וכיו"ב. אף אם עירב בו מעט שמן.
