יג. מותר לתת מי ורדים לתוך אוכלים או משקים בשבת, כדי לבשמם ולהטעימם, שהרי אין דעתו מכוונת בעיקר ליהנות מריחן. יד. אין לתת בשבת וביום טוב מי ורדים לתוך מים העומדים לרחיצה ולנטילת ידים, משום מוליד ריחא. אך אם נתנם מערב שבת ויום טוב, מותר לרחוץ בהם פניו וידיו בשבת ויום טוב, ואף לנגב את […]
יא. מותר לאשה לתת בשבת וביום טוב מי ורדים או שאר מי בושם על פניה, שאף על פי שעל ידי זה מולידה ריח טוב בבשרה בשבת, מכל מקום בבשר אדם לא שייך איסור זה. ויש להקל בזה גם בבקבוקי בושם שהריח מתפזר לחלל החדר על ידי לחיצה על פקק הבקבוק, ואין לחוש בזה לאיסור זורה […]
ט. אסור לאשה לתת לקה על הצפורניים בשבת, ואין הבדל בזה בין לקה צבעונית ללקה שקופה. (ואין לאשה להסיר את הלקה מעל צפורניה בשבת). י. אדם המתחזק והולך כבריא, אסור לו למרוח משחה על הידים משום איסור רפואה בשבת. אך לחולה מותר למרוח משחה בשבת, ואין בזה איסור (אף מדרבנן) משום ממרח, שהרי אינו רוצה […]
ו. מותר לאשה לתת בשבת אבקת פודרא צבעונית על פניה, כיון שאינו דבר המתקיים. ובלבד שהפודרא לא תהיה מעורבת במשחה או קרם. וכן יש לאסור בהעברת סרק (שהוא צבע בהיר בדבר המתקיים) על פניה. ז. אסור לאשה לצבוע את השפתים בשבת ויום טוב, וגם אם השפתים היו צבועות מבעוד – יום, אסור לחזור ולצובען בשבת […]
ג. אסור לאשה לצאת בשבת לרשות הרבים עם תיק או ארנק בידיה, אף אם אינו עומד לשום שימוש אלא לנוי וקישוט בלבד. ואף במקומותינו שיש עירוב, נכון להחמיר בזה לדידן. ד. מותר לאשה ליתן סיכה בשערותיה כדי להחזיקן, ולצאת בשבת לרשות הרבים. וכן מותר לה לצאת בשבת לרשות הרבים עם סרט (או קשת) שהיא קושרת […]
א. מותר לאשה לצאת בשבת לרשות הרבים, גם במקומות שאין בהם עירוב, כאשר הכובע או המטפחת שלה תפוסות לראש בסיכת ראש, ואין לחוש שמא תוציא את המטפחת או את הסיכה. ב. כבר נהגו הנשים להקל לצאת בשבת לרשות הרבים בכל מיני תכשיטים שהם לנוי וקישוט. וכגון, טבעת שעל אצבעה, צמיד, שעון, שרשרת, סיכה, עגילים שבאזניה, […]
יג. מכנסיים רחבות שאי אפשר ללובשם רק על ידי שמכניסים לתוכם חוט או חגורה למעלה, מותר להשחיל את החגורה או את החוט לתוך הלולאות, ואין לחוש למתקן מנא, מאחר והלולאות רחבות, וגם עשוי להכניס ולהוציא. יד. מותר ליקח בשבת את הכינים או שאר ליכלוכים מתוך בגד של עורות שועלים, או ממלבוש הנעשה מעור בהמה, וכדומה. […]
יא. שלל שעושים החייטים, שמחברים חתיכות הבגד תחלה על ידי תפירות גסות, ואחר שתופרין אותם בתפירות דקות ויפות מסירים אותו השלל, אם שכחו ולא הסירו חוט זה, אסור להסירו בשבת. (וגם אם נטל מקצת מן החוט ונשאר מקצתו, אסור להסירו בשבת). והוא שיקפיד עליהם. יב. טלית של מצוה שהטילו בו ציציות לפני השבת, ונסתבכו החוטים […]
ט. אם נתחב קוץ או קיסם בבגדו לאחר שנגמרה מלאכתו ולבשו, מותר להסירם בשבת בנחת, באופן שלא יקרע מהבגד. ואין בזה איסור מכה בפטיש, שרק אם נתחב הקיסם קודם גמר האריגה, וכשסיים האריגה הוציאו בשבת, חייב משום מכה בפטיש. אבל אם נתחב קוץ בבגד אחר גמר עשייתו, אין בזה משום מכה בפטיש, ואפילו לכתחלה מותר […]
ז. המלקט יבלות שעל גבי הבגדים אחר האריגה, אינו חייב אלא כשהוא מקפיד עליהם להסירם בכוונה, כדי ליפות את הבגד. ואפילו אם לא היה נמנע מללבוש הבגד עם היבלות, כל שהסירם בכוונה חייב. אבל אם הסירם דרך מתעסק בעלמא, פטור אבל אסור. ח. והוא הדין למי שחותך בסכין או במספרים את ראשי החוטים התלויים ביריעה […]
