דיני דברים שאינם בטלים ברוב
ג. דבר שיש לו מתירין, אבל יחזור שוב לאיסור לאחר זמן, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. ולכן, חמץ שנתערב בהיתר בערב פסח (לאחר חצות היום עד הלילה) אינו נחשב דבר שיש לו מתירין, כיון שחוזר לאיסורו בשנה הבאה. וכן מוקצה שהתערב בהיתר, אין להחשיבו לדבר שיש לו מתירין משום שיחזור לאיסורו בשבת הבאה. ד. […]
דיני דברים שאינם בטלים ברוב
א. 'דבר שיש לו מתירין', היינו באיסור שנתערב בהיתר, ואפילו איסור דרבנן, ואותו איסור ודאי יחזור להיות מותר מעצמו לאחר זמן, אין לו ביטול, ואסור עד שעת ההיתר. דין זה הוא רק בתערובת של מין במינו, והגדרת מין במינו לענין זה הוא לפי ה'שם', ולא לפי הטעם (כלומר, המודד הוא האם שוים ב'שם' הדבר, ואין […]
דיני דברים שאינם בטלים ברוב
המשך ההקדמה: (דברים שאינם בטלים ברוב בשום אופן, וחלקם מצוי מאוד): ה. 'דבר חשוב', לשלחן ערוך היינו שבעה דברים מסוימים שמנו חכמים שיש להם חשיבות, ולרמ"א היינו כל דבר חשוב שנמנה ביחידות (נמכר לפי יחידות ולא לפי משקל). ו. 'קבוע', איסור שאינו מעורב בהיתר, אלא שיש מקום שיש בו איסור ומקום אחר שיש בו היתר, […]
דיני דברים שאינם בטלים ברוב
הקדמה: ישנם כמה דברים שאינם בטלים ברוב בשום אופן, וחלקם מצוי מאוד: א. 'דבר שיש לו מתירין' שנתערב עם מינו, כלומר, דבר שיש אפשרות לאוכלו בהיתר לאחר זמן או באופן מסויים (כגון 'נולד' בשבת, שאפשר לאוכלו לאחר שבת וכדומה) שנתערב עם מינו. ב. 'בריה', כלומר, בעל חיים שלם (גם אם כבר מת). ג. 'בעל חיים', […]
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
יב. עירוי מכלי שני, וכן כלי שלישי, אינו אוסר כלל חוץ מדבר גוש. ולכן, אם נשפך כוס קפה עם חלב חם על גבי בשר, אינו אוסר את הבשר. וכן אם נשפך מרק עוף חם מצלחת על כלי חלבי אינו אוסר אותו (או אם נשפך על כלי פרווה, אינו נעשה לבשרי). יג. דבר גוש מבשל גם […]
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
יא. דבר 'גוש', מבשל גם בכלי שני, וגם בכלי שלישי, כיון שאינו נשען על דפנות הכלי וממילא רק המקום שנוגע בדפנות הכלי מצטנן ולא כולו. אך במקום הפסד מרובה יש להקל. גרגרי אורז הצלולים ונשפכים כרוטב אינם מוגדרים דבר גוש כיון שהם קטנים ומצטננים בשפיכה לכלי שני.
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
י. אם המשקה שבכלי שני חם בחום שהיד נכוית בו, להרבה מן האחרונים דינו ככלי ראשון, וכן יש לנהוג, והנה בדרך כלל מחמירים בכל כלי שני וכנ"ל, אלא שבמקרה של הפסד מרובה או במקרה שצריך גם להפליט טעם וגם להבליע, שאז מקילים בכלי שני, יש להחמיר אם המשקה חם בחום שהיד נכוית בו.
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
ט. אין בכח כלי שני להפליט ולהבליע יחד. ולכן, אם הכניסו לתוך מים חמים שבכלי שני כף חלבית וכף בשרית, אין הכפות נאסרות, ורק המים נאסרו, וכן אם הכניס כף חלבית לתוך מים חמים שבכלי שני בשרי, אין הכלים נאסרים, ורק המים נאסרים. שים לב, אם המים חמים בחום שהיד נכוית בו, דינו ככלי ראשון […]
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
ח. כלי שני, נחלקו הפוסקים אם מעביר טעם או לא. ולהלכה, יש להחמיר שמעביר טעם, ובמקום הפסד מרובה יש להקל שאינו מבשל כלל ואפילו כדי קליפה לא, ולענין חמץ בפסח יש להחמיר יותר. ולכן אם נשפך חלב רותח לכלי חלבי, ונפל לתוך החלב גוש בשר, הכל נאסר, אלא אם כן יש הפסד מרובה (או שיש […]
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
ו. נשפך הרבה חלב חם על בשר צונן, אם העירוי היה בנחת ולא נפסק הקילוח, כל החלב נאסר מפני שכל חלב וחלב נאסר כדי קליפה (ורק אם כל החלב נשפך בשפיכה אחת בבת אחת או שהיה עירוי שנפסק הקילוח, אז דינו כנ"ל). וכתבו הפוסקים, שבמקרה של קילוח ארוך, גם הבשר נאסר כולו. ז. עירוי ממצקת […]
