186. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, יט
יט. לגבי ברכה אחרונה, יש אומרים שפרי שלם נחשב בריה, ואף שאין בו שיעור כזית צריך לברך עליו ברכה אחרונה, אמנם דעת רוב הפוסקים אינה כן, ולכן, לכתחילה נכון להיזהר שלא לאכול פרי שלם שהוא פחות מכזית (כגון, ענב אחד או זית אחד), מפני שאז יהיה ספק האם לברך עליו ברכה אחרונה. ואם אכל, לא […]
185. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, יז-יח
יז. בריה שהתרסקה, אינה אוסרת, ובתנאי שלא נחתך בכוונה להתיר את האיסור. ובימינו מצויים תולעים רבים בדגי קרפיון ובתותים, ואף על פי כן מצוי שמרסקים אותם ללא בדיקה, ומתירים לאוכלם משום שהבריה נתרסקה (כשבטלה בששים). ויש סמך להתיר, מפני שהריסוק אינו בשביל להתיר את התולעים באכילה אלא משום שכך צורת המאכל (כגון "גפילטע פיש" – […]
184. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, טז
טז. כפי שהתבאר, אם נמצאו בפירות או בירקות שלשה תולעים, הכל אסור עד שיבדוק אותם, ונחלקו הפוסקים האם דין זה הוא דווקא בירקות ופירות מתולעים, אבל אם מצאו בקדירה שלשה זבובים או נמלים, מוציא אותם והשאר מותר, או שגם בזה הכל נאסר אם אי אפשר לסנן (כגון פירות וירקות מבושלים). ולמעשה, אין להקל בזה, אם […]
183. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, יד-טו
יד. תולעים שנמצאים בתוך פרי או בתוך דג, ואי אפשר למוצאם ולהסירם, הרי כל הפרי או הדג אסור באכילה. טו. פירות וירקות שנמצאו בהם שלשה תולעים, הירקות כולם אסורים עד שיבדוק אותם, ואם נמצאו רק תולעת אחת או שתים, מוציא אותם והפרי מותר. פירות וירקות מבושלים שנמצאו בהם ג' תולעים, צריכים בדיקה ולפעמים אי אפשר […]
182. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, יב-יג
יב. זבוב או נמלה שלמים שנפלו ונתערבו בקדירת מאכל, ואי אפשר למוצאם ולהסירם או לסנן המאכל (כגון קדירת חמין ('טשולנט') או מרק שיש בו ירקות עלים), הרי כל קדירת המאכל אסורה באכילה (ויש לשאול לחכם שלפעמים ימצא עצה איך לבדוק שאין הזבוב נמצא עכ"פ בחלק מסוים של המאכל (על ידי סינון במסננת וכדומה)). יג. ירקות […]
181. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, י-יא
י. בריה שנתרסקה או שנחסר אבר ממנה, כבר אינה אוסרת, אבל אסור לרסק את התערובת בכוונה, שהרי אין מבטלים איסור לכתחילה, ואם ריסקו בכוונה להתיר את התערובת – הכל אסור גם אחרי הריסוק. אבל אם נתרסק בשוגג הותר המאכל, כדין שאר תערובות בששים או ברוב. יא. דבר שהוא ספק בריה – מותר. דבר שהוא ודאי […]
180. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, ח-ט
ח. כיון שאין בריה אוסרת אלא בשלמותה, גם אם נאסר התבשיל שבקדירה משום 'בריה' המעורבת בו, אין הקדירה נאסרת, ואינה צריכה הגעלה, שהרי ברור הדבר שלא בלעה הקדירה את הבריה בשלמותה. ט. אבר מן החי כשהוא שלם, נחשב 'בריה', ואוסר.
179. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, ז
ז. אם נתערב איסור שהוא בריה (כלומר, בעל חיים, בין חי בין מת) בתוך תערובת, אינו בטל לא ברוב ולא בששים בין אם נתערב במינו ובין שלא במינו, בין באיסורי תורה ובין באיסורים דרבנן. ויש בזה ארבעה תנאים: א. דבר שיש בו או שהיתה בו נשמה (ולא פרי שלם), ואבר שלם של בעל חיים נחשב […]
178. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, ה-ז
ה. אם המאכל יתקלקל (או יפגם) עד שיגיע זמן ההיתר, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. וכן השוכר אולם, ויש שם ספק על מאכלים או כלים, לא שייך דבר שיש לו מתירין, מפני שבמוצ"ש כבר לא יוכל לאכול ולהשתמש בכלים. ו. כלי של איסור שנתערב בכלים של היתר, ויש היתר לכלי לאחר זמן, נחלקו הפוסקים […]
177. דיני דברים שאינם בטלים ברוב, ג-ד
ג. דבר שיש לו מתירין, אבל יחזור שוב לאיסור לאחר זמן, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. ולכן, חמץ שנתערב בהיתר בערב פסח (לאחר חצות היום עד הלילה) אינו נחשב דבר שיש לו מתירין, כיון שחוזר לאיסורו בשנה הבאה. וכן מוקצה שהתערב בהיתר, אין להחשיבו לדבר שיש לו מתירין משום שיחזור לאיסורו בשבת הבאה. ד. […]
