פרק יט
בביאור חלקי החסידות החלק השני מן החסידות, הוא באופן העשיה, והנה גם זה נכלל בשני ענינים, אמנם תחתיהם נכללים פרטים רבים, ושני הראשיים הם היראה והאהבה, שני עמודי העבודה האמיתית, שזולתם לא תכון כלל. בכלל היראה יש ההכנעה מלפניו יתברך, הבושת בקרוב אל עבודתו, והכבוד הנעשה אל מצותיו אל שמו יתברך ואל תורתו. ובכלל האהבה […]
פרק יט
בביאור חלקי החסידות ובכלל הענין הזה, שלא לצער לשום בריה, אפילו בעלי חיים, ולרחם ולחוס עליהם. וכן הוא אומר (משלי י"ב) 'יודע צדיק נפש בהמתו'. וכבר יש שסוברים שצער בעלי חיים אסור מדאורייתא, ועל כל פנים לדברי הכל הוא אסור לכל הפחות מדרבנן. כללו של דבר, הרחמנות וההטבה צריך שתהיה תקועה בלב החסיד לעולם, ותהיה […]
פרק יט
בביאור חלקי החסידות והנה גמילות חסדים הוא עיקר גדול לחסיד, כי חסידות עצמו נגזר מלשון חסד, ואמרו חז"ל (אבות פ"א): על ג' דברים העולם עומד ואחד מהם גמילות חסדים. וכן מנוהו ז"ל עם הדברים שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואמרו עוד (סוטה י"ד): דרש ר' שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה […]
פרק יט
בביאור חלקי החסידות עוד מובא שם, ששאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע, במה הארכת ימים?, אמר להם, מימי לא עשיתי קפנדריא (-קיצור דרך) לבית הכנסת, ולא פסעתי על ראשי עם קודש (כאשר היו יושבים על הקרקע, הפוסע מאחוריהם נראה כמהלך על ראשיהם, ויש בכך בזיון). הנה, זה המדות, בענין כבוד בית הכנסת ובענין כבוד […]
פרק יט
בביאור חלקי החסידות עתה אביא לך ראיות על כל הדברים האלה מדברי חז"ל, אף על פי שהדברים פשוטים ואין צריכים לחיזוק ראיה. במסכת מגילה אמרו, שאלו תלמידיו את ר' זכאי, במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא השתנתי בתוך ד' אמות של תפלה ולא כניתי שם לחבירי, ולא בטלתי קידוש היום. אימא זקנה היתה לי, […]
פרק יט
בביאור חלקי החסידות חלקי החסידות הראשונים, שלשה: א) במעשה, ב) באופן העשיה, ג) בכוונה. החלק הראשון, במעשה, אף הוא יתחלק לשני חלקים: במה שבין אדם למקום, ובמה שבין אדם לחבירו. החלק הראשון שבענין המעשה, הוא במעשה שבין אדם למקום, וענינו קיום כל המצות, בכל הדקדוקים שבהם, עד מקום שיד האדם מגעת, ואלה הם שקראום חז"ל […]
פרק יח
בביאור מידת החסידות והנה דבר זה אנחנו רואים אותו בעינינו שיוולד בכל עת ובכל שעה בין כל אוהב וריע, בין איש לאשתו, בין אב ובנו, כללו של דבר – בין כל מי שהאהבה ביניהם עזה באמת. שלא יאמר לא נצטויתי יותר, די לי במה שנצטויתי בפירוש, אלא ממה שנצטוה ידון על דעת המצוה וישתדל לעשות […]
פרק יח
בביאור מידת החסידות אך מציאות החסידות עצמו הוא דבר עמוק מאד להבינו על נכון, והוא מיוסד על יסודות חכמה רבה, ותיקון המעשה בתכלית, אשר ראוי לכל חכם לב לרדוף אחריו, כי רק לחכמים להשיגו באמת, וכן אמרו חז"ל (אבות פ"ב): לא עם הארץ חסיד. ונבאר עתה ענין זה על הסדר: הנה שורש החסידות הוא מה […]
פרק יז
בדרכי קניית הטהרה מדת החסידות צריכה היא באמת לביאור גדול, כי מנהגים רבים ודרכים רבים עוברים בין רבים מבני האדם בשם חסידות, ואינם אלא גולמי חסידות בלי תואר ובלי צורה ובלי תיקון, ונמשך זה מחסרון העיון וההשכלה האמיתית אשר לבעלי המדות ההם, כי לא טרחו ולא נתיגעו לדעת את דרך ה' בידיעה ברורה וישרה, אלא […]
פרק יז
בדרכי קניית הטהרה והנה, מפסידי המדה, הם חסרון ההתבוננות על הענינים שזכרנו, דהיינו: סכלות (הגורמת לחוסר התבוננות ב)פחיתות התענוגים, רדיפת הכבוד, ומיעוט ההכנה לעבודה. כי השנים הראשונים הם מפתים את המחשבה וממשיכים אותה אל הפניות, כאשה המנאפת אשר תחת אישה תקח זרים. וכבר נקראו המחשבות החיצוניות "זנות הלב", דכתיב (במדבר טו): ולא תתורו אחרי לבבכם […]
