פרק ח
בדרכי קניית הזריזות והנה, אין לך אדם, באיזה מצב שימצא, אם עני ואם עשיר, אם בריא ואם חולה, שלא יראה נפלאות וטובות רבות במצבו. כי העשיר והבריא – כבר הוא חייב לו יתברך על עושרו ועל בריאותו. העני חייב לו – שאפילו בעוניו ממציא לו פרנסתו דרך נס ופלא ואינו מניחו למות ברעב. החולה – […]
פרק ז
בביאור חלקי הזריזות הנה האמצעים אשר נקנה בם הזריזות, הם הם אותם אשר נקנה בם הזהירות, ומדרגותיהם כמדרגותיהם, וכמו שכתבתי למעלה, כי ענינם קרוב זה לזה מאד, ואין הפרש ביניהם אלא שהזריזות היא ב'עשין', והזהירות היא ב'לאוין'. וכאשר יתאמת אצל האדם גודל ערך המצות ורוב חובתו בהם, ודאי שיתעורר לבו אל העבודה ולא יתרפה ממנה. […]
פרק ז
בביאור חלקי הזריזות אמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (שם פד): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (שם סג): צמאה לך נפשי כמה […]
פרק ז
בביאור חלקי הזריזות אך הזריזות אחר התחלת המעשה הוא, שכיון שאחז במצוה – ימהר להשלים אותה, ולא תהיה מהירות זו כדי להקל מעליו כמי שמתאוה להשליך מעליו משאו, אלא מיראתו פן לא יזכה לגמור אותה. ועל זה הרבו להזהיר חז"ל, ואמרו, כל המתחיל במצוה ואינו גומר אותה, קובר אשתו ובניו. ואמרו, אין המצוה נקראת אלא […]
פרק ז
בביאור חלקי הזריזות חלקי הזריזות שנים: אחד קודם המעשה, ואחד אחרי כן. קודם התחלת המעשה הזריזות היא שלא יחמיץ האדם את המצוה, אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה במחשבתו – ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה, ולא יניח לזמן שיתרבה בינתיים, כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש, יוכל להתחדש […]
פרק ו
בביאור מידת הזריזות והנה תדע כי זה כלל גדול מנוסה במלאכת הפרישות, שכל קולא צריכה בדיקה. כי אף על פי שיכולה להיות ישרה ונכוחה, אמנם קרוב הדבר שתהיה מעצות היצר ומרמותיו, על כן צריך לבדוק אחריה בחקירות ודרישות רבות. אם אחר כל אלה תצדק, ודאי שהיא טובה. כללו של דבר, חיזוק גדול צריך האדם להתחזק […]
פרק ו
בביאור מידת הזריזות הנה אנחנו רואים בעינינו כמה וכמה פעמים, שכבר ליבו של האדם יודע חובתו, ונתאמת אצלו מה שראוי לו להצלת נפשו, ומה שחובה עליו מצד בוראו, ואף על פי כן ימנע מלעשות זאת, לא מחסרון הכרת החובה ההיא ולא לשום טעם אחר, אלא מפני שכבדות העצלות מתגברת עליו, והרי הוא אומר, אוכל מעט, […]
פרק ו
בביאור מידת הזריזות ואמר עוד שלמה המלך לבאר את רעת העצל ביאור ציורי, מה שיקרה ויוולד לעינינו יום יום (משלי כד): "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרלים וגו', ואחזה אנכי אשית לבי, ראיתי לקחתי מוסר, מעט שנות מעט תנומות וגו', ובא מתהלך רישך" וגו'. […]
פרק ו
בביאור מידת הזריזות והנה שלמה שנה מאד באזהרתו על זה, בראותו את רוע העצלה וההפסד הגדול הנמשך ממנה, ואמר (משלי ו): "מעט שינות, מעט תנומות, מעט חבוק ידיים לשכב, ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן". כי הנה, העצל, אף על פי שאינו עושה רע בקום עשה, הנה הוא מביא את הרעה עליו בשב ואל תעשה […]
פרק ו
בביאור מידת הזריזות אחר הזהירות יבוא הזריזות, כי הזהירות סובב על ה"לא תעשה", והזריזות על ה"עשה", והיינו (תהילים לד טו) "סור מרע, ועשה טוב". וענינו של הזריזות מבואר, שהוא ההקדמה למצוות ולהשלמת עניינם. וכלשון הזה אמרו חז"ל 'זריזים מקדימים למצוות'. וזה, כי כמו שצריך פקחות גדול והשקפה רבה להינצל ממוקשי היצר ולהמלט מן הרע, שלא […]
