פרק יד
בחלקי הפרישות והפרישות במנהגים הוא התבודדות וההבדל מן החברה המדינית לפנות לבו אל העבודה וההתבוננות בה כראוי, ובתנאי שלא יטה גם בזה אל הקצה האחר, שכבר אמרו ז"ל (כתובות יז): לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, וכן אמרו (מכות י): "חרב אל הבדים ונואלו", חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים לבד ועוסקים […]
פרק יד
בחלקי הפרישות והפרישות בדינים הוא להחמיר בהם תמיד, לחוש אפילו לדברי יחיד במחלוקת, אם טעמו מסתבר, אפילו שאין הלכה כמותו, ובתנאי שלא יהיה חומרו קולו, ולהחמיר בספיקות אפילו במקום שאפשר להקל בהם. וכבר ביארו לנו חכמינו ז"ל מאמר הפסוק ביחזקאל "הנה נפשי לא מטומאה", שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם (והיינו בהמה שיש בה ספק […]
פרק יד
בחלקי הפרישות חלקי הפרישות הראשיים שלשה: כי הנה יש פרישות בהנאות, פרישות בדינים, פרישות במנהגים. הפרישות בהנאות, הוא מה שהזכרנו בפרק הקודם, דהיינו, שלא לקחת מדברי העולם אלא מה שהצורך יכריח, ודבר זה יקיף על כל מה שהוא תענוג לאחד מן החושים, והיינו: במאכלות, בבעילות, במלבושים, בטיולים, בשמיעות וכל כיוצא בזה, מלבד בימים שהעונג בהם […]
פרק יג
בביאור מידת הפרישות אך הפרישות הרע הוא כדרך הסכלים, אשר לא די שאינם לוקחים מן העולם מה שאין להם הכרח בו, אלא שכבר ימנעו מעצמם גם את המוכרח וייסרו גופם ביסורים ודברים זרים אשר לא חפץ בהם ה' כלל, אלא אדרבה, חכמים אמרו 'אסור לאדם שיסגף עצמו', ובענין הצדקה אמרו 'כל מי שצריך לטול ואינו […]
פרק יג
בביאור מידת הפרישות ואם תשאל ותאמר, אם כן, איפוא, שזה דבר מצטרך ומוכרח, למה לא גזרו עליו החכמים כמו שגזרו על הסייגות ותקנות שגזרו? הנה התשובה מבוארת ופשוטה, כי לא גזרו חכמים גזרה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הצבור יכולים להיות חסידים, אבל די […]
פרק יג
בביאור מידת הפרישות כלל הדבר: כיון שכל עניני העולם אינם אלא סכנות עצומות, איך לא ישובח מי שירצה לימלט מהם, ומי שירבה להרחיק מהם. זהו ענין הפרישות הטוב, שלא יקח מן העולם בשום שימוש שהוא משתמש ממנו, אלא מה שהוא מוכרח בו מפני הצורך אשר לו בטבעו אליו. הוא מה שהשתבח רבי במאמר שזכרתי, שלא […]
פרק יג
בביאור מידת הפרישות וכענין זה אמרו בענין בן סורר ומורה (סנהדרין עב): עמדה תורה על סוף דעתו, שסוף מגמר נכסי אביו, ומבקש מה שהורגל בו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות וכו'. וכן על ענין הזנות אמרו 'כל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין'. ותראה כי זאת היא תחבולה גדולה לאדם למען […]
פרק יג
בביאור מידת הפרישות אמנם, על כל פנים, צריכים אנו לתרץ המאמרים המורים הפך זה? אך הענין הוא, כי ודאי חילוקים רבים ועיקרים יש בדבר: יש פרישות שנצטוינו בו, ויש פרישות שהוזהרנו עליו לבלתי הכשל בו, והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום "אל תהי צדיק הרבה". ונבאר עתה מהו הפרישות הטוב, ונאמר, כי הנה אחר […]
פרק יג
בביאור מידת הפרישות ואם תאמר, מנין לנו להיות מוסיפים והולכים באיסורים, והרי חכמינו ז"ל אמרו (ירושלמי נדרים פט): לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים? והרי מה שראו חכמינו ז"ל בחכמתם שצריך לאסור ולעשות משמרת – כבר עשוהו, ומה שהניחו להיתר הוא מפני שראו היותו ראוי להיתר ולא לאיסור, ולמה נחדש […]
פרק יג
ביאור מידת הפרישות הפרישות היא תחילת החסידות. ותראה, שכל מה שביארנו עד עתה הוא מה שמצטרך אל האדם כדי שיהיה צדיק, ומכאן והלאה הוא מה שמצטרך אל האדם כדי שיהיה חסיד. ונמצא שהפרישות עם החסידות הם כמו הזהירות עם הזריזות, שזה בסור מרע וזה בעשה טוב. והנה כלל הפרישות הוא מה שאמרו ז"ל (יבמות כ): […]
