פרק ראשון (ב)
בביאור כלל חובת האדם בעולמו וכשתסתכל בדבר תראה, כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג) "ואני קרבת אלקים לי טוב". ואומר (שם כז) "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי" וגו', כי רק זה הוא הטוב, וכל זולת זה שיחשבוהו בני […]
הקדמה (א)
אמר המחבר: החיבור הזה, לא חיברתיו כדי ללמד את בני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר, ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם, ואינם מסתפקים בהם כלל. אלא שכפי רוב פרסומם, וכנגד מה שאמיתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד, […]
הקדמה (ג)
והחסידות האמיתי, הנרצה והנחמד, רחוק מציור שכלנו. כי זה דבר פשוט, מילתא דלא רמיא עליה דאינש, לאו אדעתיה (דבר שאין האדם מתבונן בו, אינו מבחין בו). ואף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם. ראה, כי אין דברי החסידות […]
הקדמה (ב)
תראה, אם תתבונן בהווה ברוב העולם, כי רוב אנשי השכל המהיר, והפקחים החריפים, ישימו רוב התבוננותם והסתכלותם בדקות החכמות ועומק העיונים, איש איש כפי נטיית שכלו וחשקו הטבעי. כי יש שיטרחו מאד במחקר הבריאה והטבע, ואחרים יתנו כל עיונם לתכונה ולהנדסה, ואחרים למלאכות. ואחרים יכנסו יותר אל הקודש, דהיינו, לימוד התורה הקדושה. מהם בפלפולי ההלכות, […]
סיום
ואתה קורא נעים, ידעתי שכמוני תדע אשר לא כליתי בספרי זה את כל חוקי החסידות, ולא אמרתי כל מה שיש לומר בענין זה, כי אין לדבר סוף, ואין להתבונן תכלית. אבל אמרתי קצת מכל פרט שבפרטי הברייתא, אשר עליה יסדתי חיבורי זה, והוא מה שיכול להיות התחלה וראשית להרחיב העיון בעניינים ההם, כיון שנגלה דרכם […]
פרק עשרים וששה (ז)
בביאור מידת הקדושה הנה מה שעוזר להשגת מידת הקדושה הוא ההתבודדות והפרישה הרבה, כדי שבהעדר המטרידים תוכל נפשו להתגבר יותר ולהדבק בבורא. ומפסידי המדה הזו הם חסרון הידיעות האמתיות, וריבוי החברה עם בני האדם, כי החומריות מוצא את מינו – וניעור ומתחזק, ונשארה הנפש לכודה בו ולא תצא ממאסרה, אך בהפרדו מהם והשארו לבד, […]
פרק עשרים וששה (ז)
בביאור מידת הקדושה הנה מה שעוזר להשגת מידת הקדושה הוא ההתבודדות והפרישה הרבה, כדי שבהעדר המטרידים תוכל נפשו להתגבר יותר ולהדבק בבורא. ומפסידי המדה הזו הם חסרון הידיעות האמתיות, וריבוי החברה עם בני האדם, כי החומריות מוצא את מינו – וניעור ומתחזק, ונשארה הנפש לכודה בו ולא תצא ממאסרה, אך בהפרדו מהם והשארו לבד, […]
פרק עשרים וששה (ו)
בביאור מידת הקדושה והנך רואה, שדרך קניית המדה הזאת הוא על ידי רוב הפרישה, והעיון העצום בסתרי ההשגחה העליונה ומצפוני הבריאה, וידיעת רוממותו יתברך ותהילותיו, עד שיתדבק בו דבקות גדול, וידע לכוין מחשבתו בהיותו הולך ומשתמש בדרכים הארציים, כמו שהיה ראוי לכהן שיתכוין בעודו שוחט הזבח או מקבל דמו או זורקו, עד שימשיך בזה הברכה […]
פרק עשרים וששה (ה)
בביאור מידת הקדושה כללו של דבר, ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלקיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים אשר ישמשו לאחד מתשמישיו במה שהוא משתמש בהם, ממה שיורד הוא מדביקותו ומעלתו בהשתמשו בדברים גשמיים. ואמנם זה בהיות שכלו ודעתו קבועים תמיד בגדולתו […]
פרק עשרים וששה (ד)
בביאור מידת הקדושה הוא הענין שאמרו עליו חז"ל, 'כל המביא דורון לתלמיד חכם, כאילו הקריב בכורים'. וכן אמרו 'ימלא גרונם של תלמדי חכמים יין', במקום נסכים, ואין הדבר הזה שיהיו הת"ח להוטים אחרי האכילה והשתיה ח"ו, שימלאו גרונם כמלעיט את הגרגרן, אלא הענין הוא לפי הכונה שזכרתי, כי הת"ח הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם […]
