מצוה תי) להגלות רוצח בשגגה לערי מקלט
פרשת מסעי "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו…" (במדבר לה כה) מצוות עשה שנצטוו בית דין של ישראל לשלוח מעירו את האדם ההורג נפש בשגגה, ולהושיבו בערי מקלט, שנאמר 'והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו… וישב בה עד מות הכהן הגדול'. וגם ההורג עצמו הוא בכלל מצות עשה זו, שנאמר עליו 'כי בעיר מקלטו ישב […]
מצוה תט) שלא להרוג חוטא קודם שיעמוד בדין
פרשת מסעי "ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני העדה למשפט" (במדבר לה יב) מצוות לא תעשה, שלא להרוג החוטא, אף כשנראהו עושה מעשה החטא שיתחייב עליו מיתה, קודם שנביאהו לבית דין, אלא התחייבנו להביאו לפני בית דין, ונביא עליו העדים לפני הדיינים, והם ידינוהו במה שהוא חייב, שנאמר 'ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני העדה […]
מצוה תח) לתת ערים ללויים לשבת בהן, והן קולטות
פרשת מסעי "צו את בני ישראל ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת" (במדבר לה ב) מצוות עשה שנצטוו ישראל לתת מחלקם לשבט לוי ערים לשבת בהן, מאחר שאין להם חלק בארץ, שנאמר 'צו את בני ישראל ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת'. ונאמר בסוף הפרשה 'כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר'. ומערים אלו […]
מצוה תז) שלא נחל דברינו בנדרים
פרשת מטות "לא יחל דברו" (במדבר ל ג) מצוות לא תעשה, שלא לשנות ממה שנחייב את נפשותינו בדיבור, ואף על פי שהוא בלא שבועה, ואלה הם ה'נדרים'. כגון, אם אמר האדם שפירות כל העולם או פירות מדינה פלונית או פירות ממין פלוני יהיו אסורים עליו, חלים דבריו, והוא אסור באותם פירות. וכן כל כיוצא באלו […]
מצוה תו) מצות דין הפרת נדרים
פרשת חקת "איש כי ידור נדר…" (במדבר ל ג) מצוות עשה שנדון במי שנדר כאשר ציותה התורה, כלומר, אין חיוב להתיר את הנדר, אך המצוה היא שנדון דינים אלו על פי המבואר בפרשה. ומפורש בפסוקים שהבעל מפר את נדרי אשתו, והאב מפר את נדרי בתו, וחז"ל קיבלו שאף החכם מתיר את הנדרים. נמצא, שכאשר יתיר […]
מצוה תה) מצוות תקיעת שופר בראש השנה
פרשת חקת "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט א) מצוות עשה לשמוע קול שופר ביום ראשון של תשרי, שהוא ראש השנה, שנאמר 'יום תרועה יהיה לכם'. משרשי המצוה, לפי שהאדם הוא בעל חומר, לא יתעורר לדברים כי אם על ידי מעורר, כדרך בני אדם בעת מלחמה, יריעו אף יצריחו, כדי שיתעוררו יפה למלחמה, וגם כן […]
מצוות תב-תד) מצוות קרבן מוסף בשבת, ר"ח ושבועות
פרשת חקת "וביום השבת שני כבשים בני שנה… ובראשי חדשיכם תקריבו עולה… וביום הביכורים… והקרבתם עולה" (במדבר כח ט-יא, כו) מצוות עשה שנצטוו ישראל להקריב שני כבשים קרבן בכל יום שבת, מוסף (-תוספת) על קרבן התמיד של כל יום, והוא הנקרא מוסף שבת, שנאמר 'וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים' וגו'. משרשי המצוה, כדי […]
מצוה תא) מצוות הקרבת קרבן התמיד
פרשת חקת "שנים ליום עולה תמיד" (במדבר כח ג) מצוות עשה מוטלת על כל ישראל, שיקריבו על ידי משרתי ה' יתברך, שהם הכהנים, שני כבשים בני שנה תמימים לעולה בכל יום, האחד בבוקר והשני בין הערבים, שנאמר 'צו את בני ישראל ואמרת אליהם, את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו… זה האִשֶּׁה […]
מצוה ת) מצוות דיני נחלות
פרשת חקת "…והעברתם את נחלתו לבתו" (במדבר כז ח) מצוות עשה לעשות ולדון בענין הנחלה כפי שדנה התורה עליה, שנאמר 'איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו, ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו' וגו', וסוף הפרשה 'והיתה לבני ישראל לחוקת עולם כאשר צוה ה' את משה'. והודיעה לנו התורה שזכות […]
מצוה שצט) מצות הזאת מי נדה על טמא מת
פרשת חקת "והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי…" (במדבר יט יט) מצוות עשה, שנצטוינו בדיני 'מי נדה', והם מי הזיה, מים חיים המעורבים באפר הפרה האדומה, שמזים מהם על הטמאים. ולשון 'נדה' הוא הזיה, מלשון זריקה, כמו שנאמר 'וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי'. מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שאת המים שנותנים על האפר ממלאים בכלי […]
