מצוות שעג-שעד) שלא יגלח הנזיר שערותיו, אלא יגדלם
פרשת בחוקותי "תער לא יעבור על ראשו… גדל פרע שער ראשו" (במדבר ו ה) מצוות לא תעשה, שלא יגלח הנזיר (והוא האדם שהפריש עצמו מן היין) את שערותיו כל ימי נזירותו, שנאמר 'תער לא יעבר על ראשו'. ומצוות עשה, שנצטוה הנזיר לגדל שיער ראשו כל ימי הזירו לה', שנאמר 'גדל פרע שער ראשו'. משרשי המצוה, […]
מצוות שסח-שעב) שלא ישתה הנזיר יין ולא כל היוצא מהגפן
פרשת בחוקותי "מיין ושכר יזיר… וענבים לחים ויבשים לא יאכל… מחרצנים ועד זג לא יאכל" (במדבר ו ג-ד) מצוות לא תעשה, שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שיכר שעיקר עירובו יהיה יין, שהוא היוצא מן הענבים, ועל זה נאמר 'מיין ושכר יזיר… וכל משרת ענבים לא ישתה', כלומר, שאסור לו לאכול כל תערובת שיש […]
מצוה שסד) מצות ודוי על החטא
פרשת בחוקותי "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה ו) מצוות עשה, שנצטוינו להתודות לפני ה' על כל החטאים שחטאנו בעת שנתחרט עליהן, וענין הודוי הוא שיאמר האדם בעת התשובה 'אנא השם, חטאתי, עויתי ופשעתי כך וכך', כלומר שיזכיר את החטא שעשה בפירוש בפיו, ויבקש כפרה עליו, ויאריך בדבר כפי מה שיהיה צחות לשונו. ואמרו […]
מצוה שסג) שלא יכנס טמא בכל המקדש
פרשת בחוקותי "ולא יטמאו את מחניהם" (במדבר ה ג) מצוות לא תעשה, שנמנע כל טמא מהכנס בכל המקדש, שדמיונו לדורות כל העזרה משער ניקנור ולפנים, שהוא תחלת עזרת ישראל, שנאמר 'ולא יטמאו את מחניהם', כלומר מחנה שכינה. משרשי המצוה בענין ההרחקה מהטומאה ממקום הקדש כתבתי למעלה (מצוה שס"ב), וגם מדיני המצוה כתבתי קצת. ועוד אודיעך […]
מצוה שסב) מצות שלוח טמאים חוץ למחנה שכינה
פרשת בחוקותי "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש" (במדבר ה ב) מצוות עשה לשלוח טמאים חוץ למחנה שכינה, שנאמר "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש", וידוע היה להם במדבר עד היכן גבול מחנה שכינה, וכמו כן לדורות תקרא מחנה […]
מצוה שסא) שלא למכור מעשר בהמה
פרשת בחוקותי "וכל מעשר בקר… לא יגאל" (ויקרא כז לב-לג) מצוות לא תעשה, שלא נמכור מעשר בהמה בשום צד, אלא יאכלוהו בעליו או מי שירצו הם בירושלים, ועל זה נאמר כאן במעשר בהמה 'לא יגאל', ואמרו בספרא, במעשר הוא אומר 'לא יגאל', אינו נמכר לא חי ולא שחוט, לא תמים ולא בעל מום. ולשון גאולה […]
מצוה שס) מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנה
פרשת בחוקותי "וכל מעשר בקר… העשירי יהיה קודש" (ויקרא כז לב) מצוות עשה, לעשר את כל הבהמות הטהורות הנולדות בעדרינו בכל שנה ושנה, ולהביא המעשר לירושלים ולאוכלו שם, אחר שיוקרבו החלב והדם במזבח, שנאמר 'וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה". כיצד מעשרים, כונסן לדיר, ועושה להם פתח קטן, […]
מצוה שנט) שלא יגאל שדה החרם
פרשת בחוקותי "כל חרם אשר יחרים איש… ולא יגאל" (ויקרא כז כח) מצוות לא תעשה, שלא יגאל שדה החרם, והוא הדין לכל שאר קרקעות ומטלטלין המוחרמין, שאין להם פדיון, אלא ניתנים לכהנים, והם עושים בהם כל חפצם. ועל זה נאמר 'כל חרם וגו' ולא יגאל', ואמרו בספרא, 'לא ימכר' לאחר, 'ולא יגאל' לבעלים. משרשי המצוה, […]
מצוה שנח) שלא למכור את הדבר המוחרם
פרשת בחוקותי "כל חרם אשר יחרים איש… לא ימכר" (ויקרא כז כח) מצוות לא תעשה, שלא ימכור אדם שדה החרם, וכן כל שאר קרקעות, והוא הדין למטלטלין שהחרימו אותן בעליהם, אלא ינתנו לכהנים שבאותו משמר, כמו שהתבאר לעיל (מצוה שנז). ואסור לבעלים למוכרו אפילו לגזבר ההקדש, אלא זוכה בו בלא כלום, כי השם זיכה החרמים […]
מצוה שנז) דין מחרים מנכסיו שהוא לכהנים
פרשת בחוקותי "אך כל חרם אשר יחרים איש לה'… קדש קדשים הוא לה'" (ויקרא כז כח) מצוות עשה, לדון בדיני חרמים, כלומר, שכל מי שהחרים דבר מנכסיו סתם, כגון שאמר 'דבר פלוני ממה שיש לי יהי חרם', שינתן אותו דבר לכהן, שנאמר 'אך כל חרם אשר יחרים איש' וגו', אלא אם כן אמר בפירוש שהחרם […]
