מסכת פאה, פרק ד, משנה יא
משנה יא: חוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים, הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִּים, וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל לָעֲנִיִּים, שֶׁסְּפֵק לֶקֶט, לֶקֶט: משנה יא: חוֹרֵי הַנְּמָלִים, שהכניסו לתוכם הנמלים תבואה, שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה, קודם שהתחילו לקוצרה, הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים – התבואה הנמצאת בחורים אלו לאחר שהתחילו לקצור, […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה י
משנה י: אֵיזֶהוּ לֶקֶט, הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה. הָיָה קוֹצֵר, קָצַר מְלֹא יָדוֹ, תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ, הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ לָאָרֶץ, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל, לָעֲנִיִּים. אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבָּיִת. רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לָעֲנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְבַעַל הַבָּיִת: משנה י: נאמר בפסוק 'וְלֶקֶט קְצִירְךָ […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ט
משנה ט: מִי שֶׁלָּקַט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לְאִישׁ פְּלוֹנִי עָנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זָכָה לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן. הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר: משנה ט: אדם עני, היכול ליטול פאה לעצמו, יכול ליטול אותה אף עבור חבירו, ומתוך שיכול לזכות לעצמו יכול לזכות […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ח
משנה ח: כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן, פְּטוּרִים, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִים: משנה ח: כַּיּוֹצֵא בוֹ – דין נוסף הדומה לדין שלמדנו במשנה הקודמת, הַמַּקְדִּישׁ את פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, והיינו קודם שהשווה […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ז
משנה ז: הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה, חַיָּב. עֳמָרִין וּפָדָה עֳמָרִין, חַיָּב. קָמָה וּפָדָה עֳמָרִין, פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה: משנה ז: הִקְדִּישׁ את תבואת שדהו בהיותה קָמָה -מחוברת עדיין לקרקע], וחזר וּפָדָה אותה בהיותה קָמָה, חַיָּב בפאה, ואף שתבואת הקדש פטורה ממתנות עניים, הרי חובת הנחת הפאה היא בשעת הקצירה, ואז התבואה ברשותו. הקדיש עֳמָרִין […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ו
משנה ו: עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּשִׁכְחָה, שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִשְׁעַת הָעִמּוּר: משנה ו: עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה, כיון שנאמר 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ה
משנה ה: שָׁלשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם, בַּשַּׁחַר וּבַחֲצוֹת וּבַמִּנְחָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. שֶׁל בֵּית נָמֵר הָיוּ מְלַקְּטִין עַל הַחֶבֶל, וְנוֹתְנִים פֵּאָה מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן: משנה ה: שָׁלשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם – שלש פעמים ביום מתגלה בעל הבית בשדהו כדי שיקחו העניים פאה […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ד
משנה ד: פֵּאָה אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת, וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ : משנה ד: פֵּאָה, אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ העניים בְּמַגָּלוֹת, וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ באותם כלים, ויבואו לידי סכנה, אלא נוטלים אותה בידים בלבד:
מסכת פאה, פרק ד, משנה ב
משנה ב: בְּדָלִית וּבְדֶקֶל אֵינוֹ כֵן, אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבוֹז וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה : משנה ב: אבל בְּדָלִית וּבְדֶקֶל, שהתבאר במשנה הקודמת שכיון שיש בהם סכנה צריך בעל הבית להוריד את הפירות ולחלקם לעניים, אֵינוֹ כֵן – אין הדין כן, ואמנם אם כל העניים רוצים לעלות בעצמם וליטול מהפירות שומעים […]
מסכת פאה, פרק ד, משנה ג
משנה ג: נָטַל מִקְצָת פֵּאָה וּזְרָקָהּ עַל הַשְּׁאָר, אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּפֵרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, מַעֲבִירִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ. וְכֵן בְּלֶקֶט, וְכֵן בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה: משנה ג: נָטַל אחד העניים מִקְצָת מן הפֵּאָה, וּזְרָקָהּ עַל הַשְּׁאָר כדי לקנות בכך אף את השאר לעצמו, אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם, כיון שאין זה מעשה קנין, וקנסוהו חכמים […]
