מסכת ערלה, פרק ג, משנה ט
משנה ט: סְפֵק עָרְלָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ, בְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקֹט בַּיָּד. הֶחָדָשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וְהָעָרְלָה, הֲלָכָה. וְהַכִּלְאַיִם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: משנה ט: פירות שהם סְפֵק עָרְלָה, וכגון […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ח
משנה ח: כֵּיצַד. נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים, נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים, נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים, נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם: משנה ח: כֵּיצַד הוא דין זה שאותם דברים המוזכרים במשנה לעיל אינם בטלים ברוב, רק כשהם שלמים, אבל אם נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים, נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים, נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים, נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת, הרי הם כשאר דברים הבטלים ברוב, ובערלה וכלאי הכרם יַעֲלוּ […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ז
משנה ז: שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת, מְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבָד. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שִׁבְעָה. וְאֵלּוּ הֵם, אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, רִמּוֹנֵי בָדָן, וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת, וְחֻלְפוֹת תְּרָדִין, וְקֻלְסֵי כְרוּב, וּדְלַעַת יְוָנִית. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. הָרָאוּי לְעָרְלָה, עָרְלָה. לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כִּלְאֵי הַכָּרֶם: משנה ז: התבאר במשנה […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ו
משנה ו: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, יִדָּלֵקוּ. נִתְעָרְבוּ בַאֲחֵרִים, כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם: משנה ו: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן (-מין מאכל בהמה) שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, ובכל חבילה יש לפחות עשרים וחמשה גבעולים, יִדָּלֵקוּ – הרי הם אסורים בהנאה וטעונים שריפה. נִתְעָרְבוּ חבילי התלתן בַאֲחֵרִים […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ה
משנה ה: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בִקְלִפֵּי עָרְלָה וְאָפָה בוֹ אֶת הַפַּת, תִּדָּלֵק הַפָּת. נִתְעָרְבָה בַאֲחֵרוֹת, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם: משנה ה: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ באש הבוערת בִקְלִפֵּי עָרְלָה, וְאָפָה בוֹ אֶת הַפַּת, תִּדָּלֵק הַפָּת, כיון ששבח קליפי הערלה נמצא בפת, ואוסר אותה בהנאה. נִתְעָרְבָה הפת בַאֲחֵרוֹת, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם – אם יש מאתים כנגדה הרי היא בטלה ברוב […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ד
משנה ד: תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשְּׁלוֹ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם: משנה ד: תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשְּׁלוֹ באש שהוסקה בִקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק – אסור בהנאה ויש לשורפו, כיון שאנו מחשיבים זאת כאילו שבח הערלה שהובערה נמצא בתבשיל עצמו, ודינו כתבשיל של ערלה האסור בהנאה. נִתְעָרֵב התבשיל בַּאֲחֵרִים המותרים בהנאה, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם – אם יש תבשילי […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ג
משנה ג: הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וּמִשְּׂעַר הַנָּזִיר וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר בְּשַׂק, יִדָּלֵק הַשָּׂק. וּבְמֻקְדָּשִׁין, מְקַדְּשִׁין כָּל שֶׁהֵן: משנה ג: הָאוֹרֵג אורך מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר, האסור בגיזה, בְּבֶגֶד, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד, כיון שצמר זה אסור בהנאה, וכדעת רבי מאיר (משנה ב) שחוט באורך זה יש לו חישובת ואינו בטל ברוב (ומדובר בבכור […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה ב
משנה ב: הַצּוֹבֵעַ מְלֹא הַסִּיט בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, וַאֲרָגוֹ בְבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתָיִם: משנה ב: הַצּוֹבֵעַ חוט אחד באורך מְלֹא הַסִּיט (-המרחק שבין האצבע לאמה כשמרחיקם ככל האפשר זו מזו) בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, וַאֲרָגוֹ לאותו חוט אסור בְבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יִדָּלֵק […]
מסכת ערלה, פרק ג, משנה א
פרק ג, משנה א: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם: פרק ג, משנה א: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִקְלִפֵּי פירות עָרְלָה, כגון קליפות של רימונים או אגוזים, שאף קליפות אלו אסורות בהנאה, יִדָּלֵק – יש לשורפו, כיון שצבע זה אסור בהנאה, ואסור להשתמש בו. נִתְעָרֵב הבגד […]
מסכת ערלה, פרק ב, משנה יז
משנה יז: בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם בְּשַׂר הַתַּאֲוָה, אָסוּר לִטְמֵאִים וּמֻתָּר לִטְהוֹרִים: משנה יז: בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים האסור לזרים, אפילו טהורים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים המותר לזרים כשהם טהורים ואסור להם כשהם טמאים, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם בְּשַׂר הַתַּאֲוָה – בשר חולין, המותר אף לטמאים, ויש בו כדי לבטל את קדשי הקדשים בפני עצמם, […]
