93. הוראת ההלכה (ג)
רבים כשלו לפרוק מעליהם עול יגיעת לימוד הש"ס, להוציא ממנו הלכות, ואומרים כי הלימוד אשר למעשה הוא רק לימוד השלחן ערוך. ואף אם לומדים גמרא, אינם לומדים אלא לחדד השכל. ויש שמזניחים את התלמוד לגמרי, ומסתפקים בלימוד השלחן ערוך לבד. ולא זו היא הדרך הישרה, שחננו ה' בינה לדלות ממעמקי דברי הש"ס. אשר כל מה […]
92. הוראת ההלכה (ב)
בעלי אסופות, רבותינו הגדולים, אחר חתימת התלמוד, אשר נסתם כל חזון ונגנז האור בעדינו, להבין ולהורות מדעתינו, ועיניהם ראו שמכובד הגלות אשר לא הונח לנו, נתמעטו הישיבות, ומעטים בני עליה השטים בים התלמודים, למצוא בו את כל המעשה אשר יעשון. לזאת התעוררו לחבר חיבורים מהלכות מרובות, להורות לאחינו בני ישראל את הדרך ילכו בה, ואת […]
91. הוראת ההלכה (א)
כראות רבותינו חכמים הראשונים ז"ל, אשר אחר חתימת התלמוד, כי מחמת כובד הגלות נתמעטו הישיבות, וראו כי מעטים המה בני עליה השטים בים התלמוד, למצוא בו את כל המעשה בכל דקדוקי פרטי דינים, ואחינו בני ישראל אשר בגולה יפוצו בכל פינה, ונחרבו הקהילות מבני ישראל, והמורים מתוך הש"ס נתמעטו, לזאת חיברו חיבורים שיהא בהם הלכות […]
90. דעת תורה (ה)
כמה חביבים הם אותם העוסקים בתורה לפני הקב"ה, שאפילו בזמן שהדין תלוי בעולם, וניתנה הרשות למחבלים לחבל, הקב"ה מצווה אותם עליהם, על אלה העוסקים בתורה, וכך אומר להם: "כי תצור אל עיר" בגלל עוונותיהם הרבים, בוא ואצווה לך על בני ביתי "לא תשחית את עצה", זה התלמיד חכם שהוא בעיר, שהוא אילן החים, אילן שנותן […]
89. דעת תורה (ד)
"לי עצה ותושיה", נאמר על התורה, עם כל זה מוכח שגם בעוסקים כן, כי הקב"ה ואורייתא ועוסקים חד הוא, וכל איש ההוגה בה נקשר בה ונתלבש במידותיה, וכמו שבתורה "לי עצה", כן גם ממנו 'נהנין עצה ותושיה'. (רוח חיים, ו, א) שמעתי שאומרים על הגאון הגדול הקדוש, מו"ה חיים מוולאזין זצ"ל, כשנצרך אדם לעצתו איך […]
88. דעת תורה (ג)
כללו של דבר, כי אין שום מעשה עתה הגון, אם לא הכתוב בתורה. וישקוד על דלתותיה תמיד, כי כללי התורה רבים, כל שכן הפרטים דקים מאד ונשגבים, אשר בנקל יכשלו בהם. כי כן דרך כל המתחסד ולא ידע דין תורה. וכמו שאמרו 'ולא עם הארץ חסיד', כי אי אפשר לו להזהר בדבר אחד מיני אלף. […]
87. דעת תורה (ב)
גילה רבינו סוד, ליקח עצה מן התורה, והיינו שילמד בחשק רב, עד שידמה לו כלומד לשמה, ואז לחשוב על המבוקש, אם לעשות או לאו, וכפי שיעלה על הדעת אז – כן יעשה, וזו היא עצת התורה. (כתר ראש)
86. דעת תורה (א)
כל ספק שנולד לו לאדם איך יתנהג, ימצא הכל בתורה, ואם על פיה ינהג, לא יכשל. וזהו שנאמר "נר לרגלי דברך", בכל צעד וצעד הייתי אוחז התורה לנר, לראות את הדרך אלך בה. כי צריך האדם להיות מוחזק בדעתו תמיד, שבלתי התורה אינו יודע בשום אופן, בכל מעשה פרטי, איך לעשות ולהתנהג. רק יתפלל לקב"ה […]
85. דיבור (ג)
"ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה", רצה לומר, בעניני הגוף – השתיקה מידה טובה, אבל בדברי תורה, צריך לדבר דווקא, בפה מלא. כמאמר חז"ל על פי "כי חיים הם למוצאיהם" – בפה. (רוח חיים, א, יז) לפעמים יוצא דבר טוב מדיבור, ומפסיד בשתיקה, ומכל מקום ההפסד מועט, ושמירה מרובה. (רוח חיים, ג, יג)
85. דיבור (ג)
אמרו חז"ל 'אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידין לו בשעת הדין', שנאמר "מגיד לאדם מה שיחו". לכאורה מילת "מה" הוא קשה ההבנה. והענין, כי האדם אינו מרגיש על דיבורו שמוציא מפיו, וחושב, מה מעלה או מוריד הדיבור קל של ליצנות או נבלות, ולא ידע כי בנפשו הוא, עד היכן הגיע כח דיבורו שיוצא מפיו. […]
