221. לעתיד לבוא (ד)
"והחיים לידון, לידע להודיע ולהיודע, שהוא אל, הוא היוצר, הוא הבורא" וכו' (אבות ד כב). רצה לומר, כי ה' נתן נשמה באדם, נשמה ממעל, ואינה ניכרת, רק אם אנו רואים צדיק עלה במעלות גבוה מעל גבוה ,אומרים 'אין זה כי אם רוח ה' השוכן בתוכו'. אך לעתיד, אז גם הגוף יזדכך, ויהיה ניכר לעין כל […]
220. לעתיד לבוא (ג)
מפי השמועה: איתא בגמרא "עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קיוינו לו", לעתיד לבוא יתגלה שכל הרע סובב את הטוב והיה לסיבתו, וזה פירוש "מחול" – מעגל. ואז יאמרו "הנה אלוקינו זה", שחשבנו שהוא מידת הדין, והתגלה […]
219. לעתיד לבוא (ב)
מפי השמועה: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז טו), משמע לכאורה, שבמצרים היו הניסים יותר ממה שיהיה לעתיד לבוא, שהרי תולין קטן בגדול. אמנם בירמיהו (כג ז-ח) כתוב "הנה ימים באים נאם ה', ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא […]
218. לעתיד לבוא (א)
מפי השמועה: מפי מלמד אחד חריף ושנון… ובבחרותו למד בישיבה בוולוז'ין, ואמר בתורת עדות, כי כך שמע מהגאון רבי חיים זצ"ל מוולוז'ין זי"ע, שכן תהיה ביאת המשיח, היינו, כמו שהוא יושב בחדרו יחידי ולומד, תיכנס הרבנית פתאום ותאמר "אי, חיים, אתה יושב פה ולומד? הלא משיח בא!" אזי יתבהל וירוק ג' פעמים ויאמר לה, "מי […]
217. כשרון או יגיעה (ה)
לפעמים אדם יגע על דבר קטן וקל, ולאחר שהוא מבין הוא עומד ומשתאה ומתמה על עצמו, על מה טרח הרבה בזה, והלא דבר פשוט הוא. אך האדם לפעמים מוכה בסנוורים, ואם יעסוק בה לשמה, יגל ה' עיניו ויסיר ממנו מסך העיורון. וכמו שאמר דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", וכמו שאומרים "והאר עינינו בתורתך", וזהו […]
216. כשרון או יגיעה (ד)
בדברי תורה, הכל לפי היגיעה, וכל אשר יוסיף להתייגע, יוסף דעת. כמו שאמרו חז"ל 'מידת הקב"ה, כלי מלא מחזיק, כלי ריקן אינו מחזיק'. (רוח חיים א, יד וכת"י) בעניני העולם הזה לא יוסיף על ידי עמלו כי רב על הקצוב, אבל לא כן בתורה, הבא ליטהר מסייעין אותו, ומכל מקום נותנים לו שכרו מושלם, ולעת […]
215. כשרון או יגיעה (ג)
תלמידי חכמים, כל עיקר הצלחתם בתורה הוא על ידי כח הזכרון, וממה בא זה שזוכרים לימודם, ממה שלומדים תורה ברבים בכנופיא, או לא פחות מזוג זוג, שנאמר "אז נדברו יראי ה' איש על רעהו", אז "ויכתב ספר זכרון לפניו". (מילי דאבות, ד, א)
214. כשרון או יגיעה (ב)
היראה המוכרחת היא על כל פנים על ידי הבושה, בהכיר שפלת ערכו, והוא הלומד מכל אדם. כי יחשוב האדם, כי לא בכח תבונתו וגדלו השיג בתורה, כי אם על ידי עמלו מציאה מצא, כי על כן הוא לומד מכל אדם. כי אף שחברו קטן ממנו, עם כל זה הלא מציאה יכול הקטן למצוא כגדול, וה' […]
213. כשרון או יגיעה (א)
"אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין. יגעתי ומצאתי, תאמין". שלא יאמר האדם 'הואיל ויגעתי בתורה, הנה על פי הטבע מתחדד שכלי עד מאד, עד שאיני צריך כל ישוב הדעת לכל דבר הקשה, ובחכמתי כי נבונותי אשיג את התורה', כי זה אינו, כמו שאמר החכם מכל אדם "אם […]
212. כבוד התורה (ו)
הגר"א זצ"ל, היה דרכו, כשחטא לו אדם, שלח אליו את הגבאי שלו לומר לו שיש לו תרעומת עליו, כדי שיקבל נזיפה כדין. אבל היה מצטער על זה, אף שהיה מחויב בזה מפני כבוד התורה. (כתר ראש קמ"ח)
