201. כבוד (ה)
"אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו, כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול", כי ככה גדול כבוד המלך בעיני ה'. לזה כיוונו 'מלך הכבוד', שחולק מכבודו לברואיו, כי רק ה' יתברך יכול למחול על כבודו, ומכל מקום כבודו במקומו עומד. (רוח חיים, ד א)
200. כבוד (ד)
"איזהו מכובד" אמיתי, מי שיכול לכבד. כי מי שמקבל כבוד מחמת איזו סיבה, והוא אינו ראוי לו, הרי אין לו הכבוד רק בשעה שמקבלו, אבל אם ירצה למחול ולתת הכבוד לאחר, אין לו כלום. (רוח חיים, ד א)
199. כבוד (ג)
הגם שהוא עצמו ודאי בורח מהכבוד וגדולה, כי בלא זה בלתי אפשר בעולם כלל להיות עוסק בתורה לשמה, ולא תתקיים אצלו כלל, כי האדם אסור לו לפנות דעתו לזה כלל, אמנם גדול העצה יתברך שמו נותן לו שמחה וגדולה בעל כרחו. (רוח חיים, ד א)
198. כבוד (ב)
אין רודף בעולם לחיי אדם, כמו הכבוד, והוא מושל על המלכים. (כל הכתוב לחיים, הנהגות החיים, סי' ב) ואמר, שהכבוד מושל גם על המלכות, כמו המלך שיש לו מה לאכול, כל מעדנים שבעולם, ולישב בהשקט ושלוה, רק בעבור הכבוד, שיהיה מושל גם על עוד מדינות, הוא מסתכן עצמו במלחמות ותגרות עד אין חקר. (שם, תיקון […]
197. כבוד (א)
"הקנאה, התאוה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם", הקנאה – בעבירות שבין אדם לחבירו. והתאוה – בעבירות שבין אדם למקום. ועל גביהם – הכבוד. כי הרבה היה מניח, רק רוצה להדמות לחבירו במאכל ומשתה, ומלבושי כבוד, ומכלה ימיו ברדיפת המותרות, ומוציאין אותו מן העולם. (רוח חיים, ד כא וכת"י)
196. יששכר וזבולון (ו)
מותר לקבל פרס מאחר, מלימוד שילמד אחר כך, שליש, או רביע, או מחצה. ואם רוצה ליתן לו חלק ג' שעות מלימודו, צריך ללמוד לכל הפחות שש שעות. (כל הכתוב לחיים, צדקה ומעשר כספים, סי' ו)
195. יששכר וזבולון (ה)
מפי השמועה: סיפר לי הרב הגאון וכו' ר' שמואל סלנט רבה של ירושלים עיה"ק, כי בימי עלומיו אירע מקרה, בעיר סלנט היו שני אחים, אחד עשיר, והשני ירא אלוקים ועוסק בתורה, והעשיר נתן לאחיו שלשה רובל לשבוע על מחייתו. לימים נתיישב האח העשיר ויאמר לאחיו העני 'לא אתן לך השלשה רובל כי אם באופן שתתן […]
194. יששכר וזבולון (ד)
שאלתי עוד על קבלת פרס מלימוד, לחלק כיששכר וזבולון, ואף שנראה שלומד על מנת לקבל פרס. והשיב, אדרבה, אם עינו צרה ליתן לאחר חלק, אם כן מראה בזה שרוצה לקבל כל השכר לעצמו, ולמעט רצון הבורא כדי לעשות רצונו. אבל צריך שיהיה רצונו רק שיעשה רצון הבורא, מיניה ומיניה יתקלס עילאה. ואם יקבל פרס יוכל […]
193. יששכר וזבולון (ג)
בא אחד לישיבה על דעת שיאכל ממעות מעשר שלו, כי במעשר כתוב "למען תלמד ליראה", אם כן אפשר מותר ללמוד ולהתפרנס ממעות מעשר. אחר כך עלה בדעתו שמא אינו יוצא בזה ידי חובת מעשר, עד שאכל כמה שאכל, ואחר כך שאל אצל הגאון מוהר"ח ז"ל אם צריך לשלם המעות שאכל כבר. והשיב, לכתחילה היית צריך […]
192. יששכר וזבולון (ב)
ירא שמים, שאינו עוסק כלל בפרנסה, רק בתורה תמיד, ומטיל עצמו על הציבור שיספיקו לו, אם כן שכר תורתו – לא לו לבדו יהיה, כי גם למחזיקים אותו בקיום חיותו יש להם חלק ושכר טוב בעמלו, כענין יששכר וזבולון. (רוח חיים, ב ד)
