יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

64. גלות (ו)

מעת חורבן בית קדשינו, וגלות הבנים מעל שולחן אביהם, שכינת כבודו יתברך אזלא ומתרכא כביכול, ולא תרגיע. ואין שיור רק התורה הזאת, כשישראל עם הקודש מצפצפים והוגים בה כראוי, הן המה לה למקדש מעט, להכין אותה ולסעדה, ושורה עמהם ופורשת כנפיה עליהם כביכול. (נפש החיים, ד, לד)  

63. גלות (ה)

והנה בדורות הראשונים היו לנו נביאים הקדושים, שהיו מוכיחים אותנו תמיד. אבל בעוונותנו הרבים עתה בדורות הללו, אשר אנו יושבים בתרדמת העצלה, כמו שכתוב בזוהר על הפסוק 'מה לך נרדם', וכמו שנאמר 'אני ישנה' אבל 'ליבי ער', היינו הקב"ה, שנקרא צור לבבי. על דרך משל, כמו מלך שהיה לו בן יחיד, ונפל הבן למשכב בחולי […]

62. גלות (ד)

ידוע שבגלות מצרים היו הללו עובדי כוכבים והללו עובדי כוכבים, כמו שנאמר 'משכו וקחו', ופירש רש"י 'משכו ידיכם מעבודת כוכבים'. וכן בגלות בבל נשאו נשים עובדות כוכבים, ואף על פי כן גאלם ה' יתברך ברחמיו המרובים. אבל אנחנו, תחת הס"מ (בגלות החיל הזה, אשר בעוונותינו הרבים נתונים תחת ממשלת שר של אדום, הוא הס"מ), אשר […]

61. גלות (ג)

זה שרמזו חז"ל בחידותם ומליצותם, 'דאמרי אינשי, במתא שמאי, בלא מתא תתובאי', כי 'במתא' רצה לומר בזמן שבית המקדש היה קיים על מכונו, ושתה השכינה בעיר הקודש, 'שמאי', רצה לומר, אז היה השם מתגדל ומתקדש לעיני כולם. אבל 'בלא מתא', רצה לומר, כיון שנחרב הבית ונסתלק השכינה מהעיר, 'תותבאי', רצה לומר, אני צריך להתלבש בשר […]

60. גלות (ב)

איתא במדרש (שיר השירים ה ג), כי 'תמתי' פירושו 'תאומתי', רצה לומר, כמו שהתאומים כשיש לאחד מהם חולי הגוף ר"ל, גם השני מרגיש בה מעט, כך כשישראל הם בצרה ח"ו, גם הקדוש ברוך הוא כביכול משתתף עמהם בצערם, כמו שנאמר 'עמו אנוכי בצרה'. ואין לשער ולהעריך גודל הצער של השכינה כביכול, וכמו שמצינו שאמר המגיד […]

59. גלות (א)

בתפילות שנתקנו על בקשת הגאולה מהגלות, יהא גם כן כוונתו על גלות השכינה כביכול, וגלות נפשו, כי בעוונותינו הרבים עיקר הגלות הוא כעת על הנפש, אשר אינה יכולה להשתלם עתה בעסק התורה והמצוה כראוי, מגודל כובד הפרנסה. כי בהיות ישראל שרויים על אדמתם, איש תחת גפנו ותאנתו בלי דאגת הפרנסה, בנקל היה יכול כל איש […]

58. גהינם (ד)

ז' שמות ליצר הרע, וכנגדן ז' שמות לגיהנום, וכל המתפתה ביצר הרע, השם זה נופל לעומת זה בגיהנום, משם זה המיוחד לו, אך באותו המדרגה עצמה, כל המתפתה ביותר, נופל ביותר. שם הכללי של הגיהנם 'תפתה', אך המידות והמדרגות בו הם ז' שמות. (רוח חיים ב, א) הסרחון בא מחטא ומעוון, והוא הסרחון שבגיהנום, רק […]

57. גהינם (ג)

לכן נקרא הגיהנם 'עלוקה', שהיא מוצצת הדמים הרעים ואחר כך מתה, כן מקבל עונשו על ידי אותן המזיקים שנבראו על ידי מעשיו, ואחר שיקבל כל העונש הנקצב לו, הם כלים מאליהם, ומתים. (רוח חיים, ו, א) ידוע, כי בעשות האדם מצוה, ומקיים מצוות ה', הוא בונה עולמות עליונים קדושים, וזהו שכרו בעולם הבא, שנותנים לו […]

56. גהינם (ב)

הנה נמצא ברייתא דרבי יהושע בן לוי מעניני גיהנם, אשר יבהיל השומעים לגודל יסורי גיהנם, ולכאורה, הלא כמו זר ייחשב, איה רחמנות המרחם על כל מעשיו. אבל הענין הוא, כי אין זה כלל על דרך העונש, רק כמו שאמר הכתוב "חטאים תרדוף רעה", החטא עצמו מענישו. וכן בגיהנם, אמרו חז"ל 'רשעים, מעמיקים לבם גיהנם', וכן […]

55. גהינם (א)

עונש הגיהנם, ענינו שהחטא עצמו הוא עונשו, שכאשר האדם עושה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשנה, הפגם והחורבן נרשם ח"ו תיכף למעלה בשרשו, ולעומת זה הוא מקים ומגביר כחות וחיילי הטומאה והקליפות, הרחמן ית"ש יצילנו. ומשם ממשיך גם על עצמו רוח הטומאה שמלפפתו בעת עשיית העון, ואחר עשותו, הרוח טומאה מסתלק למקומו, והוא בחייו בגיהנם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?