31. אכילה (ה)
"כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך", האכילה והשינה היא מפלה על האדם, על כן, כל שממעט במפלה, יותר משובח, ושישאר לו עת ללמוד תורה. ויאכל אך פת במלח וכו', שהוא דבר המוכן ואין צורך […]
30. אכילה (ד)
גנאי גדול הוא לאדם ענין האכילה, כי יקח דבר גשמי ויתנהו במעיו, ובזה תלוי חיותו. והלא נשמתו חלק רוחני, בודאי בוז תבוז לזה. אמנם, ההכרח לא יגונה, אבל תוספות ומותרות האכילה הוא סכלות, האם תמנו להתבזות. וחכם אמיתי ישמח במיעוט מותרות. (רוח חיים ו, ד) גם בדברים גשמיים, יראה שתהיה כוונתו לשמים. כגון, באכילתו, לקיום […]
29. אכילה (ג)
האוכל בכוונה אמיתית, לקיים גופו ונפשו לעבודת אלוקיו יתברך שמו, ויברך ברכה הראויה, ויעסוק בתורה באוכלו, כי זה כל פרי תכלית אכילתו, הוא ממש כמו המקריב קרבן, שנוטל הבהמה ומקריב לגבוה הרוחניות שבה מעת הבריאה, וגם הגשמיות שבה נתקדש ונתעלה. וכן הצדיק האוכל לשובע נפשו, להחיותה לעבודת ה'. ולהיפך חלילה, האוכל לרעבתנות, לא לבד שאינו […]
28. אכילה (ב)
ידועים דברי קדוש ה' רבי חיים ויטאל, על הפסוק 'כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה", כי ודאי הנשמה אינה ניזונת מהלחם הגשמי, אך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא 'תוצא הארץ דשא', וכן כל המאמרות, נוצר מהבל פיו יתברך שמו כח לדבר ההוא, ומקיים אותו, ובהעדר השגחתו וכוחו, יעדר […]
27. אכילה (א)
אמרו חז"ל, כל האוכל ואינו מברך, נקרא גזלן, כי הוא גוזל ומונע מהעולמות שפעת הברכה והקדושה שהיה צריך להשפיע בהם על ידי ברכתו. (נפש החיים, ב, ד) 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים', שגם בתאוותו הגשמית יכוון לשם שמים, ואם כן שב והיה רוחני. כי כל הנאה, אם נותנים שבח והודאה למי שברא זה, או מכוון […]
26. איש ואשה (א)
בברכת אירוסין נאמר 'שמח תשמח רעים האהובים', היינו שכל אחד יהיה נאהב מהשני. ומה שרעים אהובים, כמו למשל איש ואשתו, נקראו רעים אהובים, משום שכל זמן שהם יותר ביחד, יותר האהבה מתחזקת ביניהם. (רוח חיים, ו, א) כתוב 'אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום', ואמר רבי יוחנן, ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה, ורדופה לילך להגיד שבחה […]
25. אושר ושמחת חיים (ד)
הנה, לאיש אשר לבו שמח בשלמותו, כל תענוגי עולם, וכן צערי עולם, דומים בעיניו להבל. וגם הצער מקבל בשמחה, כי בקבלת הצרה מקיים רצון בוראו, וזהו שמחתו. (רוח חיים, ד, ט) "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן, […]
24. אושר ושמחת חיים (ג)
היצר הרע מטריד את האדם שלא לשמוח בחלקו, ואם האדם מתגבר עליו ולומד תורה, סופו לקיימה מעושר, היינו שינצחנו, שיהיה שמח בחלקו, כמאמר בן עזאי, 'איזהו עשיר, השמח בחלקו'. כי אמנם אך בראשית השקידה יש לו לאדם המלחמה עם היצר, כי יתאוה להון רב, ולתאוה וכבוד, אך לבסוף נותן אל ליבו דעת לבל לחפוץ באלה […]
23. אושר ושמחת חיים (ב)
מדרך העולם, מי שהוא תמיד עני ואביון, כשהוא מוצא מציאה גדולה ושלל רב, באותה שעה הוא שמח מאד ומהלל לקדוש ברוך הוא בפיו וליבו שוים, אבל בהאריך הזמן כבר נשכח ממנו הראשונות, ואינו שמח בעושרו כלל, אלא אדרבה, הוא מתאוה ויגע להעשיר עוד כהנה וכהנה, והכל אינו מספיק לו. אבל מי שקובע בליבו תמיד, שבכל […]
22. אושר ושמחת חיים (א)
"איזהו עשיר, השמח בחלקו", הנה העושר והכבוד מלפני ה' יתברך, אך ידוע מאמר חז"ל 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מנה – רוצה מאתים', אך מי ששמח בחלקו ואינו מבקש יותר, הוא העשיר מעצמו. ואם יחננו ה' בעושר הרבה ובכבוד, הוא לא רדף אחריהם, כי אם הם רודפים אחריו. כמו שכתוב "אך טוב […]
