יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

הלכות תמורה, פרק ד

ה) ולד תמורת העולה, וולד ולדה, עד סוף העולם, הרי אלו כעולה, והן עצמן יקרבו עולה. הפריש נקבה לעולתו, וילדה, אף על פי שילדה זכר, ירעה עד שיפול בו מום, ויביא בדמיו עולה. כבר ביארנו בהלכות מעשה הקרבנות שכל מקום שאנו אומרין 'יפלו לנדבה' הוא שיתן המעות בשופרות (-קופות) שהיו במקדש שביארנו בשקלים כמה הם, […]

הלכות תמורה, פרק ד

ג) השוחט את החטאת, ומצא בה עובר בן ארבעה חודשים חי (ארבעה חודשים זהו זמן העיבור של בהמה דקה), הרי זו (-אותו עובר) נאכלת כבשר החטאת, לפי שולדי הקדשים במעי אמן הם קדושים. ד) ולד תמורת האשם, וולד ולדה של תמורת האשם, עד סוף העולם, ירעו עד שיפול בהם מום, וימכרו, ויפלו דמיהן לנדבה – […]

הלכות תמורה, פרק ד

א) יש מן הקרבנות שבאות נקבות, ויתכן שתתעבר הבהמה ותלד בקדושתה, וכיצד הוא דין ולדות הקדשים, ולד שלמים או ולד תמורת שלמים, הרי אלו כשלמים, והן עצמן דינם כשלמים לכל דבר. וכן ולד התודה, ולד תמורה של תודה, הרי אלו יקרבו כתודה, אלא שאינן טעונין לחם, לפי שאין מביאין לחם אלא עם התודה עצמה, שנאמר […]

הלכות תמורה, פרק ג

ה) כל התמורות, שהיו אותן בהמות שנעשו תמורה בעלי מומין קבועין מתחילתן, קודם שעשאן תמורה, הרי אלו יפדו, ואף לאחר הפדיון אינן יוצאין לחולין לכל דבר עד כדי שיהיו מותרין בגיזה ועבודה אחר פדיונן, לפי שהקדושה חלה בתמורה על בעלת מום קבוע, שנאמר 'לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב', ו'ורע' האמור […]

הלכות תמורה, פרק ג

ג) השוחט את החטאת, ומצא בה עובר בן ארבעה חודשים חי (ארבעה חודשים זהו זמן העיבור של בהמה דקה), הרי זו (-אותו עובר) נאכלת כבשר החטאת, לפי שולדי הקדשים במעי אמן הם קדושים. ד) ולד תמורת האשם, וולד ולדה של תמורת האשם, עד סוף העולם, ירעו עד שיפול בהם מום, וימכרו, ויפלו דמיהן לנדבה – […]

הלכות תמורה, פרק ג

א) כפי שהתבאר לעיל, הממיר בהמת קרבן בבהמת חולין, אף שבהמת הקרבן נשארת בקדושתה, מכל מקום חלה קדושת קרבן גם על בהמת החולין, וכיצד דין התמורות ליקרב, תמורת העולה תקרב עולה, ואם היתה תמורתה נקבה, שאינה ראויה להיות עולה, או שהיתה התמורה בעלת מום, שאינה ראויה להקרבה כלל, תרעה הנקבה עד שיפול בה מום, ותמכר, […]

הלכות תמורה, פרק א

ד) האומר 'הרי זו תמורת עולה ושלמים', דבריו קיימים, ותמכר אותה בהמה, ויביא בחצי דמיה תמורת עולה, ובחצי דמיה תמורת שלמים. אמר 'הרי זו תמורת עולה, ותמורת שלמים', אם נתכוון לכך מתחילה, לומר את שני הדברים, דבריו קיימים. ואם לא נתכוון בתחילה אלא לתמורת עולה, וחזר בדעתו אחר כך ואמר 'תמורת שלמים', אף על פי […]

הלכות תמורה, פרק א

ג) היו לפניו שלש בהמות קדשי מזבח, ואחת מהן בעלת מום שהרי היא עומדת לפדיון, וכמו כן עמדו לפניו שלש בהמות תמימות חולין, ואמר 'הרי אלו תחת אלו', הרי שתים מן החולין שהוחלפו תחת שתים התמימות, תמורתן תמורה, ולוקה עליהם שתים. והבהמה השלישית היא תחת בעלת מום שנתחללה עליה, ולחללה נתכוון, ולא להמיר בה, ואינו […]

הלכות תמורה, פרק א

א) ה'תמורה' הוא שיאמר בעל הקרבן על בהמת חולין שיש לו, 'הרי זו תחת זו', או 'הרי זו חליפת זו'. ואין צריך לומר שאם אמר 'הרי זו תחת חטאת זו' או 'הרי זו תחת עולה זו', שהיא תמורה. וכן אם אמר 'הרי זו תחת חטאת שיש לי בתוך הבית', או 'הרי זו תחת עולה שיש […]

הלכות תמורה, פרק א

כ) כל החטאות שדינן שימותו, אינן עושין תמורה. וכל חטאת שדינה שתרעה עד שיפול בה מום ותמכר, עושה תמורה. כא) המפריש נקבה לפסחו או לעולתו או לאשמו, עושה תמורה, אף על פי שאינן ראויין ליקרב, שהרי אין נקבה בקרבנות אלו, מכל מקום הואיל וירדו לקדושת דמים – כיון שחלה עליהם קדושת דמים, והרי הם תמימים […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?