הלכות מחוסרי כפרה, פרק ב
ג) הרואה קרי אינו מתטמא בזוב מעת לעת, לפי שראייה זו של זוב מחמת שכבת זרע היא. וכן למראה ולהרהור, שהתבאר לעיל שהם סיבה לזיבה, תולין בהן מעת לעת. אבל למאכל ולמשתה ולקפיצה ולמשא תולין בהן כל זמן שמצטער מחמתם. ד) מי שמל ואחר כך ראה זוב, בין אם היה זה עכו"ם שמל לשם גירות […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק ב
א) הזב האמור בתורה, הוא שכבת זרע הבא מחוליי החללים שהיא מתקבצת בהן, וכשיוצא הזוב בחולי זה, אינו יוצא בקושי כשכבת זרע, ואין ביציאתו תאוה ולא הנאה, אלא נגרר ויוצא כמו בצק של שעורים כהה, כלובן ביצה המוזרת -שאין אפרוח יוצא ממנה], אבל שכבת זרע לבנה, קשורה, כלובן ביצה שאינה מוזרת. ב) הרואה את אותן […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
יב) האשה שיש עליה לידה או זיבה, מביאה מעות הקינים (-'קן' היינו שתי יונים או שני בני יונה שהיא חייבת בהם) ונותנת בשופר (-קופה המיוחדת לכך, בבית המקדש, שהכהנים קונים בדמיהם את העופות ומקריבים עבור החייבים בכך), ואוכלת בקדשים לערב, ואינה צריכה לחשוש שמא משום מה לא השתמשו הכהנים במעותיה להקרבת הקרבנות שהיא חייבת בהם, […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
י) האשה שיש עליה ספק חמש לידות, או ספק חמש זיבות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים מיד, ואין השאר עליה חובה. היו עליה חמש לידות ודאות, וחמש זבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים מיד, והשאר עליה חובה. וכן הדין בזב. היו עליה חמש לידות ודאות וחמש לידות ספק, או חמש לידות ודאות וחמש זיבות […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
ח) אחת היולדת, ואחת המפלת ולד אחד או ולדות הרבה, הרי זו מביאה קרבן אחד לכולן, והוא (-ובתנאי) שתלד כולן בתוך 'ימי מלאת', והיינו ארבעים יום לזכר ושמונים יום לנקבה. אבל אם הפילה אחר ימי מלאת, מביאה אף על השני. כיצד, ילדה נקבה, כל נפלים שתפיל מיום הלידה עד סוף יום שמונים, הרי הן נחשבין […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
ו) אי זו היא זבה, זו שזב דמה שלשה ימים זה אחר זה בלא עת נדתה. וזו היא 'זבה גדולה', שצריכה ספירת שבעה, וחייבת בקרבן. וכבר ביארנו בענין הנדה אימתי תהיה האשה זבה בדמים שתראה, ואימתי לא תהיה זבה אלא נדה או טהורה, ומתי תהיה ספק זבה. כל מקום שאמרנו שהיא זבה וסופרת שבעה, הרי […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
ד) הזב והזבה, והמצורע, מביא כל אחד משלשתן כפרתו ביום השמיני לטהרתו, שכל אחד מהן סופר שבעה ימי טהרה, וטובל ביום השביעי, ומעריב שמשו, ומקריב קרבנותיו ביום השמיני. ה) היולדת אינה מביאה קרבנה ביום ארבעים ללידת זכר או ביום שמונים ללידת נקבה, אלא מערבת שמשה (-ממתינה לשקיעת החמה של יום זה), ומביאה קרבנה למחר, שהוא […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
ב) גר שמל וטבל ועדיין לא הביא קרבנו, אף על פי שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו, אינו נחשב ממחוסרי כפרה, כיון שאין הקרבן בא לכפרה, אלא שקרבנו עכבו להיות גר גמור ולהיות ככל כשרי ישראל, ומפני זה אינו אוכל בקדשים, שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל. וכיון שיביא קרבנו ויעשה ישראל כשר אוכל בקדשים. […]
הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
הלכות מחוסרי כפרה, יש בכללן ארבע מצות עשה, וזה הוא פרטן: א) שתקריב הזבה כשתטהר קרבן. ב) שתקריב היולדת כשתטהר קרבן. ג) שיקריב הזב כשיטהר קרבן. ד) שיקריב מצורע כשיטהר קרבן. ואחר שיקריבו קרבנותיהן תגמר טהרתן, וביאור מצות אלו בפרקים אלו: א) ארבעה הן הנקראין מחוסרי כפרה, הזבה, והיולדת, והזב, והמצורע. ולמה נקראו 'מחוסרי כפרה', […]
הלכות שגגות, פרק טו
ט) נשיא שנצטרע, עבר מנשיאותו, ונשיא שעבר מנשיאותו הרי הוא כהדיוט, ואם חטא כשהיה נשיא, ועבר מגדולתו, הרי זה מביא שעיר, שנאמר 'על חטאתו אשר חטא', כשעת חטאתו הוא מביא. י) כהן משיח, או מלך, שחטאו עד שלא (-קודם ש)נתמנו, אף על פי שלא נודע להם החטא אלא אחר שנתמנו, הרי אלו כהדיוט, שנאמר 'אשר […]
