הלכות בכורות, פרק ד
ג) המקבל בהמה מן הנכרי להיות מטפל בה, והולדות מתחלקים ביניהם, או נכרי שקבל מישראל באופן כזה, הרי אלו פטורים מן הבכורה, שנאמר 'פטר כל רחם בבני ישראל', עד שיהיה הכל מישראל. ד) המקבל צאן מן הנכרי בממון קצוב, ופסק עמו שיהיה השכר מתחלק ביניהם, ואם פיחתו פיחתו לישראל – אם יפחת ערכם יפסיד הישראל, […]
הלכות בכורות, פרק ד
ג) המקבל בהמה מן הנכרי להיות מטפל בה, והולדות מתחלקים ביניהם, או נכרי שקבל מישראל באופן כזה, הרי אלו פטורים מן הבכורה, שנאמר 'פטר כל רחם בבני ישראל', עד שיהיה הכל מישראל. ד) המקבל צאן מן הנכרי בממון קצוב, ופסק עמו שיהיה השכר מתחלק ביניהם, ואם פיחתו פיחתו לישראל – אם יפחת ערכם יפסיד הישראל, […]
הלכות בכורות, פרק ד
א) בהמת השותפין כאשר כולם יהודים, חייבת בבכורה, ולא נאמר 'בקרך וצאנך' כדי למעט בהמת שותפים יהודיים, אלא למעט שותפות הנכרי, שאם היה שותף בפרה או בעובר, אפילו היה לנכרי אחד מאלף באם או בולד, הרי זה פטור מן הבכורה. היה לו באחד משניהם אבר אחד, כגון יד או רגל, רואין, כל שאילו יחתך והיה […]
הלכות בכורות, פרק ג
יב) בכור שהיה בו צמר מדובלל, והיינו צמר שהתחיל להתלש אך מסובך הוא בצמר המחובר ואינו תלוש לגמרי, ושחטו, את שהוא נראה עמו מן הגיזה – הצמר שנראה כחלק מהצמר שנגזז לאחר השחיטה, מותר בהנאה. ואת שאינו נראה עמו, והוא הצמר שעיקרו הפוך כלפי ראשו, וניכר שהיה תלוש מחיי הבהמה, אסור, שצמר זה נחשב כמו […]
הלכות בכורות, פרק ג
י) בכור שנמצא טרפה, אם תמים הוא, ונמצא טריפה אחר שהופשט העור, ישרף, כמו שביארנו בהלכות פסולי המוקדשין, והבשר יקבר. ואם במומו נשחט, הבשר יקבר, ויהנו הכהנים בעורו, והוא – ובתנאי שנשחט על פי מומחה. יא) הבכור שנאכל בשרו כהלכה, בין תמים בין בעל מום, כשם שמותר ליהנות בעורו, כך נהנין בגיזותיו. אבל כל צמר […]
הלכות בכורות, פרק ג
ח) אדם החשוד על הבכורות, למוכרן לשם חולין, אין לוקחין ממנו אפילו בשר צבאים, מפני שהוא דומה לבשר עגל. ואין לוקחים ממנו עורות שאינן עבודים, אפילו של נקבה, שלא שיכת בה קדושת בכורה, שמא יחתוך עור זכרותו של הבכור ויאמר עור נקבה הוא. ואין לוקחין ממנו צמר, אפילו מלובן – מכובס ונקי, ואין צריך לומר […]
הלכות בכורות, פרק ג
ו) מי שאינו מומחה, וראה את המום שבבכור, והתירו ונשחט על פיו, הרי זה יקבר כדין בכור תם שמת, שאין היתרו כלום, וישלם מביתו – אותו שאמר שהבכור מותר צריך לשלם מכיסו לבעל הבכור על הנזק שגרם לו, וכמה משלם, רביע לדקה – רבע משוויו אם היתה זו בהמה דקה, ומחצה משוויו לבהמה גסה. ומפני […]
הלכות בכורות, פרק ג
ד) השוחט את הבכור על סמך מום שנפל בו, ואחר כך הראה את מומו, אף על פי שהוא מום גלוי שאינו משתנה בשחיטה, כגון שנחתכה ידו או רגלו, וניכר הדבר גם עתה שנחתכה היד או הרגל לפני השחיטה, הואיל ונשחט שלא על פי היתר מומחה, הרי זה אסור, ויקבר, כדין בכור תם שמת. ה) בכור […]
הלכות בכורות, פרק ג
ג) אין רואין את הבכור לישראל, עד שיהיה באותו מעמד של היתר כהן עמו. והטעם לכך, שמא יאמר לו המומחה מום הוא, ומותר לשחוט עליו, וילך אותו ישראל וישחטנו לעצמו, ולא יתננו לכהן, שאף על פי שאינו חשוד לאכול קדשים בחוץ, ולכן אין חושדים בו שישחט את הבכור כשהוא תם, חשוד הוא לגזול מתנות כהונה, […]
הלכות בכורות, פרק ג
א) אין שוחטין את הבכור מחמת מום שנפל בו, אלא על פי בדיקה של מומחה שנתן לו הנשיא שבארץ ישראל רשות, ואמר לו הנשיא בפירוש 'הַתֵּר בכורות במומן'. אפילו היה זה מום גדול וגלוי לכל, לא יתירו אלא מומחה שנטל רשות מהנשיא. וכל הבכורות אדם רואה – אותו מומחה שקיבל רשות מהנשיא רשאי לבדוק ולהכריע […]
