הלכות מעילה, פרק ב
ט) הנסכים, מועלין בהן משהוקדשו, אך לאחר שנוסכו על גבי המזבח וירדו לשיתין, אין מועלין בהן. מים שמנסכים בחג הסוכות, כל זמן שהן בכד של זהב, אין נהנין בהן, והנהנה לא מעל. נתנו אותן בצלוחית, מועלין בכולן, שהרי הן מכלל הנסכים. י) לוג שמן של מצורע, מועלין בו משהוקדש בכלי עד שיזרק דם האשם. נזרק […]
הלכות מעילה, פרק ב
ז) המנחות, מועלין בהן משהוקדשו, אף על פי שעדיין לא נתקדשו בכלי שרת, והמעילה שייכת בהן עד שיקטיר הקומץ. אבל לאחר שקרב הקומץ, הותרו השירים באכילה, ואין בהם מעילה. ואם נפסלו השירים או חסרו, ואחר כך הקטיר את הקומץ, הואיל והקטרה זו אינה מתרת את השירים באכילה, הרי הדבר ספק אם יצאו ידי מעילה או […]
הלכות מעילה, פרק ב
ה) וכן פרה אדומה, מועלין בה משהוקדשה עד שתעשה אפר, אך לאחר שנעשתה אפר אין בה מעילה. ומשהוקדשה ועד שתיעשה אפר יש בה מעילה, הגם שאינה כקדשי מזבח, שהרי אין מקריבים אותה, ואף על פי שהיא כקדשי בדק הבית (כלומר, דומה יותר לקדשי בדק הבית, אך גם אינה כקדשי בדק הבית ממש, שאילו היתה כקדשי […]
הלכות מעילה, פרק ב
ג) כיצד, קרבן העולה, אחד עולת העוף ואחד עולת בהמה, והקומץ והלבונה, ומנחת כהנים, והחביתין, ומנחת נסכים, מועלין בהן משעת הקדשן עד שיצאו אחר שריפתן על המזבח לבית הדשן. ד) וכן פרים הנשרפין, ושעירים הנשרפין, מועלין בהן משעת הקדשן עד שישרפו ותגמר שריפתן בבית הדשן, ויתוך (-יתאכל לגמרי) הבשר. אבל קודם שיתוך הבשר, מועלין בו, […]
הלכות מעילה, פרק ב
א) קדשים קלים, אין מועלין בהן עד שיזרק הדם על המזבח, נזרק הדם, מועלין באימוריהן – בחלקי הקרבן הקרבים על גבי המזבח, עד שיצאו לבית הדשן להשרף (שכבר נעשתה מצוותו), שהרי הן לאשים. ואין מועלין בדבר הנאכל – בחלקי הקרבן הנאכלים, כמו שביארנו, שאין מעילה בדבר המותר באכילה אפילו למקצת אנשים. אפילו אם העלה את […]
הלכות מעילה, פרק א
יב) קדשי בדק הבית – בהמות שהוקדשו לצורך בנין בית המקדש, כגון לעשות בהם מלאכה, או להימכר וישתמשו בדמיהם לצורך הבית, אסורין בגיזה ועבודה מדברי סופרים, אבל מן התורה אינן אסורין, לפיכך הגוזז אותן או העובד בהן אינו לוקה, אבל מכין אותו מכת מרדות, כדין העובר עבירות דרבנן. יג) המקדיש עוּבָּר למזבח, אמו אסורה בעבודה […]
הלכות מעילה, פרק א
י) מותר לתלוש את השיער לכתחילה מן בהמת הקדשים, אם עושה זאת כדי להראות המום למומחה, ואותו השיער שתלש או שנשר מן הבהמה או מן הבכור והמעשר, הרי זה אסור בהנייה אפילו לאחר שישחטו מפני מומן, אף שמעיקר הדין לאחר השחיטה גם הצמר שנתלש מותר בהנאה, גזירה היא שגזו חכמים מחשש שמא ישהה אותן זמן […]
הלכות מעילה, פרק א
ח) ספק קדשים, כגון בהמה שהיא ספק בכור וכיוצא בה, הרי הן אסורין בגיזה ועבודה, והגוזז או העובד בהן אינו לוקה. ט) בהמת הקדש שנפל בה מום, ונפדת כמו שביארנו, אינה מותרת בגיזה ועבודה, והרי היא באיסורה עד שתשחט. נשחטה אחר פדיונה, הותרה באכילה. במה דברים אמורים, כשקדם הקדשן את מומן – שהקדיש את הבהמה […]
הלכות מעילה, פרק א
ו) יש דברים שאין חייבין עליהן מעילה מדברי תורה, אבל אסור ליהנות בהן מדברי סופרים, והנהנה מהן משלם קרן בלבד, ואינו מוסיף חומש ואינו מביא אשם. ז) כל קדשי מזבח, בין קדשי קדשים בין קדשים קלים, אסורין בגיזה – גזיזת צמר הבהמה ועבודה – אסור לעבוד בבהמות אלו, שנאמר 'לא תעבוד בבכור שורך, ולא תגוז […]
הלכות מעילה, פרק א
ד) תשלום הקרן והבאת האשם מעכבין את הכפרה, ואין החומש מעכב. שנאמר 'באיל האשם', איל ואשם מעכבין, ואין החומש מעכב. ה) הביא מעילתו עד שלא (-קודם ש)הביא אשמו, לא יצא. נסתפק לו אם מעל או לא מעל, פטור מן התשלומין ומן הקרבן. והחומש הרי הוא כתחילת ההקדש – כמו הקדש רגיל, ואם נהנה בו באיסור, […]
