הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג
י) כיצד הוא קורא, יושב בעזרת הנשים, וכל העם עומדין לפניו, וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ממקומו, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן הכהן הגדול, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל – מקבלו בעמידה, ועומד וקורא פרשת אחרי מות, ו'אך בעשור' שבפרשת מועדות עד סוף הענין, וגולל את התורה ומניחה בחיקו, ואומר, […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג
ח) כיון שנודע להם על ידי הנפת הסודרים שהגיע שעיר למדבר, יצא כהן גדול לעזרת הנשים לקרות בתורה, ובזמן קריאתו שורפין הפר והשעיר בבית הדשן, לפיכך, הרואה כהן גדול כשהוא קורא, אינו רואה פר ושעיר הנשרפין, כיון שהם נעשים באותו זמן ובשני מקומות רחוקים, ושריפתן כשירה בזר, כמו שביארנו. ט) קריאה זו של הכהן הגדול […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג
ו) וכל אלו הארבעים ושלש הזיות, טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזייה, לא שיזה שתי הזיות מטבילה אחת. ושירי הדם שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. ז) ואחר כך משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר, והכל כשרים להוליכו, ואפילו ישראלים, אלא שעשו כהנים גדולים קבע, ולא היו מניחים את ישראל […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג
ה) ומכניס דמן של הפר ושל השעיר להיכל, ומזה מדם שניהן ביום הזה ארבעים ושלש הזיות, ואלו הן: מזה תחילה מדם הפר שמונה הזיות בקדש הקדשים בין בדי הארון, קרוב לכפורת בטפח, שנאמר 'ולפני הכפורת יזה' וגו', ומזה שם אחת למעלה ושבע למטה. מפי השמועה למדו שזה שנאמר 'שבע פעמים יזה' היינו יתר על הזייה […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג
ג) טרף – ערבב את הגורלות בקלפי, והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים, ופותח ידיו, אם של שם עלה בימינו, הסגן העומד בימינו אומר 'אישי כהן גדול, הגבה ימינך'. ואם בשמאל עלה הגורל של שם, ראש בית אב העומד משמאלו אומר לו 'אישי כהן גדול הגבה שמאלך', ונותן שני הגורלות על שניהם – […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג
א) שני הגורלות של שני השעירים, אחד כתוב עליו 'להשם', ואחד כתוב עליו 'לעזאזל', והם כשרים להיעשות מכל דבר, בין מן העץ, בין מן האבן, בין מן המתכת, אבל לא יהיה אחד גדול ואחד קטן, או אחד כסף ואחד זהב, אלא שניהם שוין. ושל עץ היו, ובבית שני עשו אותם של זהב. ומניחין שני הגורלות […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב
ו) זה שנאמר בתורה 'וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל', מפי השמועה למדו (-קיבלו חז"ל) שזה וידוי דברים, נמצאת למד שהוא מתודה ביום זה שלשה וידויים, אחד על ידי (-עבור) עצמו, תחילה. וידוי שני על ידי עצמו עם שאר הכהנים, ושניהם על פר החטאת אשר לו – של הכהן הגדול. והוידוי שלישי הוא […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב
ה) בכל יום מימות השנה כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, כשאר הכהנים, והיום – ביום הכפורים, מקדש ידיו ורגליו מקיתון של זהב, משום כבודו. בכל יום, הכהנים עולים לראש המזבח במזרחו של כבש, ויורדין במערבו, והיום עולים באמצע ויורדין באמצע, לפני כהן גדול, כדי להדרו. בכל יום, מי שזכה במחתה היה חותה את […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב
ג) כל הטבילות האלו, והקידושין (-קידושי ידים ורגלים), כולן נעשים במקדש, שנאמר 'ורחץ את בשרו במים במקום קדוש', חוץ מטבילה ראשונה, שהוא רשאי לטבול אותה בחול, שאינה אלא כדי להוסיף כוונתו, שאם יזכור טומאה ישנה שבידו, יפרוש ממנה בטבילה זו לשמה. וכל כהן שלא טבל בין בגדים לבגדים – החלפת בגדי זהב ובגדי לבן, או […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב
א) כל מעשה התמידין והמוספין של יום זה, כהן גדול עושה אותן והוא לבוש בבגדי זהב – שמונת בגדי כהונה גדולה של כל ימות השנה, ועבודות המיוחדות ליום זה, נעשות כשהוא לבוש בבגדי לבן. ועבודה המיוחדת ליום זה היא מעשה הפר של כהן גדול, ושני השעירים, שאחד מהן שעיר המשתלח, והקטרת הקטורת בקדש הקדשים, כל […]
