יום שני
י"ג כסלו התשפ"ז

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, ז-ח

ז) נותר של קדשים קלים, שורפין אותו בעליו בבתיהן. ח) מי שיצא מירושלים, ונזכר שיש בידו בשר קדש, אם עבר את הצופין (-שם מקום שרואים ממנו את בית המקדש), שורפו במקומו. ואם לאו, אם יש בו כזית או יתר, חוזר ושורפו בירושלים. ואם הוא אורח, שאין לו בית, שורפו לפני הבירה מעצי המערכה.  

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, ה-ו

ה) אף על פי שהשלמים אסורין באכילה מתחילת ליל שלישי, אין שורפין אותן אלא ביום, בין בזמנו בין שלא בזמנו. וכן הפגול אינו נשרף אלא ביום, ואין שריפת טמא ונותר ופגול דוחה את יום טוב, ואין צריך לומר שאינה דוחה את השבת. ומותר לשרוף טמא ונותר ופגול כאחד (אף על פי שהבשר הטמא מטמא את […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, ד

ד) בשר הנמצא בעזרה, ואין ידוע מאיזה קרבן הוא, אם היו אלו איברים שלמים, הרי הם בחזקת עולות, כיון שדרך לחלק את העולה לאברים לצורך הקטרתם. ואם היו אלו חתיכות של בשר, הרי הן בחזקת חטאות או אשמות, שאין אוכלים בעזרה אלא חטאות ואשמות, שהם קדשי קדשים. ובשר הנמצא בירושלים, סתמו של שלמים, שהם נאכלים […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, ג

ג) פרים ושעירים הנשרפים – שאימוריהן מוקרבים על גבי המזבח, ובשרם נשרף חוץ לעיר, יש בהם ספק, האם הלינה והיציאה קודם שיגיע זמנם לצאת ולהשרף, פוסלת את בשרם כאימוריהן (-כשם שהאימורים שמקטירים אותם נפסלים ביציאה, כך יפסל הבשר, כיון שעדיין לא הגיע זמנו לצאת), או שאינה פוסלת בשרן, וממילא יש להסתפק אם נשרפים מחוץ לעיר, […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, א-ב

א) מצות עשה לשרוף כל הקדשים שנטמאו, שנאמר 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף'. וכן הנותר, מצות עשה לשרפו, שנאמר 'והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף'. ובכלל הנותר, אף הפגול וכל פסולי המוקדשין, הכל נשרפין. ב) קרבן שנתפגל או נפסל, ישרף במקדש מיד. וכל שפיסולו מספק, תעובר צורתו – יש להלין […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח, כד

כד) קדשי עכו"ם, שהקריבום על גבי המזבח (שהרי מותר לקבל קרבנות מן הגויים), אין חייבין עליהם משום פגול, ונותר, וטמא. וכן דם הקדשים, כמו שביארנו, וכן הלבונה שעל גבי המנחה, והקטורת, והעצים, אין חייבין עליהן כרת, לא משום פגול, ולא משום נותר, ולא משום טומאת הגוף.  

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח, כא-כג

כא) ופגול, או נותר, או טמא, שהעלן לראש המזבח, משמשלה האור ברובן פקע איסורן מהן, והאוכלן אינו חייב. והאימורין מצטרפין עם הבשר לכזית, בין בעולה בין בשאר קדשים, לחייב עליו משום פגול או נותר או טמא. כב) זבח שנתפגל, או שנותר לאחר זמנו, ואכל ממנו, אך לא אכל את החלקים העומדים לאכילה, אלא אכל מן […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח, יט-כ

יט) טמא שאכל פסח שלא נצלה, ולחמי תודה שלא הורמה חלתן, הרי זה חייב כרת משום טומאת הגוף, ואף על פי שאינן ראויין למה שהן מיועדים, שהרי עדיין אינם ראויים לאכילת מצוה. אי אפשר שיתחייב אדם על אכילה אחת גם משום פגול וגם משום נותר, שהרי הפגול הוא הקרבן שנפסל במחשבת הזמן, ואינו עולה לשם […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח, יז-יח

יז) כבר נתבאר לך, שאף דברים שאין חייבין עליהן משום פגול, חייבין עליהן משום נותר וטמא, כיצד, דברים שאין להם מתירין (כגון קרבן הקרב כולו על גבי המזבח), אין חייבין עליהן משום פגול, וחייבין עליהם משום נותר וטמא. וכן המתירין עצמן, כגון קומץ המנחה המוקטר על גבי המזבח ומתיר את שאר המנחה באכילה, אף על […]

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח, טו-טז

טו) כפי שהתבאר, טמא האוכל את הקדש חייב חטא בשוגג וכרת במזיד, אך אם היה טמא בטומאות של דבריהם – טומאות דרבנן, ואכל בשר קדש, אינו לוקה, ואין צריך לומר שאינו חייב כרת. אבל מכין אותו מכת מרדות. טז) אינו חייב כרת על קדש שיש לו מתירין (כגון זריקת הדם, המתירה את שאר הקרבן באכילה), […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?