4823 – הלכות תפילה
א. אדם העומד בתפילה, ועומד מולו גוי עם סמל עבודה זרה בידו (כגון שתי וערב), והגיע למקום שצריך להשתחוות – לא ישתחוה, אף שליבו מתכוין לה', כיון שנראה כמשתחוה לעבודה זרה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיג) ב. אין להוסיף בנוסח התפילה על שבחיו של הקב"ה יותר מהנוסח הקבוע, שהוא 'הגדול הגיבור והנורא', שזהו נוסח שכתב משה […]
4822 – הלכות תפילה
א. הכורע בתפילת שמונה עשרה, יכרע במהירות ובבת אחת, וכשזוקף – יזדקף לאט, תחילה יזקוף את ראשו ואחר כך את כל גופו, ועושה כן כדי שלא ייראה כאילו הכריעה עליו כמשא. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיג) ב. כשאומר 'ברוך' כורע בברכיו, וכשאומר 'אתה' ישחה בכל גופו, וכשאומר 'השם', מזדקף, שנאמר 'ה' זוקף כפופים'. ובברכת מודים, כשאומר […]
4821 – הלכות תפילה
א. הכורע בתפילת שמונה עשרה (באותם ארבעה מקומות שתקנו חכמים), צריך לכרוע עד שיבלטו החוליות שבגבו, ולא רק גופו יכרע, אלא אף את ראשו יכופף בהשתחויה. אך לא ישתחוה יותר מידי עד שיהא פיו כנגד חגורתו, שזו דרך גאוה, שמחמיר על עצמו יותר מהצורך. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיג) ב. זקן או חולה, שאינו יכול להשתחוות […]
4820 – הלכות תפילה
א. בארבעה מקומות בתפילת שמונה עשרה צריך האדם לשחות: בתחילת ברכה ראשונה ובסיומה, בתחילת ברכת 'מודים' ובסיומה. ומי שרוצה לשחות בפתיחת או בסיום ברכות אחרות – מלמדים אותו שלא לעשות כן, כדי שלא יבואו לעקור תקנת חכמים, שיאמרו בני אדם שכל אחד יכול לכרוע מתי שירצה, וגם יש בכך משום גאוה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיג) […]
4819 – הלכות תפילה
א. אף שרשאי האדם לבקש בקשות פרטיות בתפילת העמידה, לא יעשה כן בשלש ברכות ראשונות, ולא בשלש ברכות אחרונות, כיון שבהם הוא מסדר שבחו של הקב"ה, ואין ראוי לבקש בהם צרכי עצמו. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיב) ב. אמנם מותר לבקש בהם צרכי רבים, כיון שזהו שבח לה' שהכל צריכים לו, ולכן מזכירים 'יעלה ויבא' בברכת […]
4818 – הלכות תפילה
א. עניית 'אמן יהא שמיה רבא' עדיפה מעניית קדושה, ולכן אם בא לבית הכנסת סמוך לקדושה, ואם יתחיל מיד יפסיד קדושה אך יענה על קדיש שלאחר התפילה, ואם ימתין לשמיעת קדושה לא יוכל לענות על הקדיש (ואינו יכול להמתין לאחר קדיש כיון שזמן תפילה יעבור), מוטב שיתחיל מיד, כדי שיוכל לענות קדיש. (שו"ע ומשנ"ב סי' […]
4817 – הלכות תפילה
א. סמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה בציבור, ולכן אדם שהגיע לבית הכנסת בשחרית, והציבור כבר אוחז בתפילת שמונה עשרה, לא ידלג על קריאת שמע וברכותיה כדי להתפלל עמהם, אלא יקרא תחילה קריאת שמע בברכותיה ואחר כך יתפלל. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיא) ב. אמנם בתפילת ערבית אין הדבר כן, ולכן אם אינו יכול להספיק לסמוך גאולה […]
4816 – הלכות תפילה / תפילת הדרך
א. לכתחילה אין להפסיק בין ברכת 'גאל ישראל' לבין תפילת שמונה עשרה אפילו בשתיקה, אם שוהה בה יותר מ'כדי דיבור'. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיא) ב. גם בתפילת ערבית, שבין 'גאל ישראל' לבין שמונה עשרה אומרים ברכת 'השכיבנו' וקדיש, מכל מקום אין להפסיק מלבד זה בשום דבר. (שם)
4815 – הלכות תפילה / תפילת הדרך
א. צריך האדם לסמוך 'גאולה' ל'תפילה', כלומר, שלא יפסיק בין ברכת 'גאל ישראל' לבין תפילת שמונה עשרה, ואף לא בעניית אמן, קדיש או קדושה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיא) ב. אמירת הפסוק 'ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך' אינה הפסק, כיון שתקנו חכמים שיהא פסוק זה חלק מנוסח התפילה. (שם)
4814 – הלכות תפילה / תפילת הדרך
א. היוצא לדרך ביום, ונוסע גם כל הלילה, ולמחרת בבוקר ממשיך עדיין בנסיעתו, יברך בבוקר תפילת הדרך בלא חתימת שם ומלכות. (שו"ע ומשנ"ב סי' קי) ב. תפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', וראוי להסמיכה לברכה אחרת, כגון שיאכל דבר מה ויברך עליו ברכה אחרונה, ויסמוך לברכה אחרונה את תפילת הדרך, או שיאמר תפילת הדרך אחרי ברכת […]
