4693 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. יש נוהגים (וכן מנהג האשכנזים) שלא לומר 'מזמור לתודה' בערב פסח ובחול המועד פסח, כיון שבימים אלו אי אפשר להקריב קרבן תודה, כיון שהיו מביאים עימו חלות חמץ. וכן לא בערב יום כפור, שאין מביאים בו קרבן זה, כיון שממעט את זמן אכילת הקרבן (שהרי צריך לסיים את אכילתו עד סוף היום). (רמ"א סי' […]
4692 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. יש לומר פסוקי דזמרה בנחת, ולא במרוצה, ויקפיד שלא לדלג שום מילה ולא יבלענה, אלא יוציא מפיו כל מילה ומילה כאילו הוא מונה מעות. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. יש לומר 'מזמור לתודה' בנגינה, לפי שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה, כי חסדיו וטובותיו של הקב"ה לא ייפסקו לעולם. (שם)
4691 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. יאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו יום עבר בעצמו את הים. והאומר שירה זו בשמחה, מוחלים לו עוונותיו. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. נהגו לעמוד בשעה שאומרים 'ברוך שאמר', 'ויברך דוד' עד 'אתה הוא ה' האלוקים'], ומנהג האשכנזים לעמוד גם בשעה שאומרים 'ישתבח'. ובשבת נכון לעמוד כשאומרים 'ה' מלך, ה' מלך, ה' […]
4690 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. בסוף פרקי התהילים שבפסוקי דזמרה כופלים את אמירת הפסוק 'כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה', לפי שזהו סוף פסוקי דזמרה. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. בפסוק 'צללו כעופרת במים אדירים' יש להפסיק בין 'במים' לבין 'אדירים', כיון שאין הפירוש שהמים אדירים, אלא המצריים שהיו 'אדירים' צללו כעופרת במים. (שם)
4689 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. עיקר הטעם שקבעו בפסוקי דזמרה את אמירת פרק 'תהילה לדוד' (שמקדימים לאמירתו את הפסוק 'אשרי יושבי ביתך') הוא משום הפסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון' שבו, שמזכירים בו שבחו של הקב"ה שהוא משגיח על בריותיו ומפרנסן. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. כיון שכך, אם לא כיון באמירת פסוק זה, צריך לחזור ולאומרו. […]
4688 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. כשאומר את הפסוק 'כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה', יש לשהות מעט בשתיקה בין תיבת 'אלילים' לבין 'וה' שמים עשה'. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. כמו כן כשיש תיבה המסתיימת באות מ"ם, ואחריה תיבה המתחילה באל"ף או עי"ן, כמו בפסוק הנ"ל 'העמים אלילים', ו'שמים עשה', יש להפריד בין המילים, כדי שלא תיבלע […]
4687 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. מ'ברוך שאמר' עד 'ישתבח', אסור לומר 'ברוך הוא וברוך שמו' כששומע הזכרת ה', אבל מותר לענות 'אמן' על כל ברכה, ואפילו באמצע פסוק – אם אין זה אמצע ענין. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. וכן מותר – בזמן אמירת פסוקי דזמרה – לברך 'אשר יצר', לענות מודים דרבנן, לקרוא עם הציבור פסוק ראשון של […]
4686 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. אף שבדרך כלל אין לאדם לענות 'אמן' אחרי ברכת עצמו, מכל מקום כשבירך שתי ברכות או יותר, שסיומן הוא סוף ענין (כדוגמאות שיובאו להלן), לדעת השו"ע עונה 'אמן' אחר ברכת עצמו, וכן מנהג הספרדים. ולדעת הרמ"א גם בזה לא יענה אמן, וכן מנהג האשכנזים (מלבד ברכת 'בונה ירושלים' שבברכת המזון, שאף לדעת הרמ"א עונה […]
4685 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. המברך ברכת 'ברוך שאמר', ושמע באמצע אדם אחר המסיים ברכה, יש בזה שלשה חילוקי דינים: 1. אם הוא בתחילת הברכה, קודם 'ברוך אתה ה" הראשון, עונה אמן. 2. אם התחיל 'בא"י אמ"ה הא-ל האב הרחמן…', אם שמע סיום ברכת 'ברוך שאמר' או 'ישתבח', לא יענה אמן, ועל שאר הברכות יענה אמן. 3. לאחר שאמר […]
4684 – הלכות השכמת הבוקר / פסוקי דזמרה
א. המברך ברכת 'ברוך שאמר', וסיים יחד עם החזן, לא יענה 'אמן', משום שנראה כעונה אמן אחר ברכת עצמו. אמנם אם סיים ברכה אחת, והחזן סיים ברכה אחרת, רשאי לענות אחריו אמן. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא) ב. כיון שברכת 'ברוך שאמר' היא הפתיחה לפסוקי דזמרה, אין להפסיק בין ברכה זו לבין פסוקי דזמרה כלל, ואפילו […]
