4673 – הלכות ברכות התורה
א. לאחר ברכות התורה יש ללמוד מעט, כדי שיהיה לברכה על מה לחול (ואמנם יש סוברים שגם אם לא למד מיד חלה הברכה, אך מכל מקום יש להחמיר וללמוד מיד), ולכן אם שכח ללמוד מיד לאחר ברכות אלו, יכוין לצאת ידי חובה ב'אהבת עולם' / 'אהבה רבה', וילמד מיד לאחר התפילה. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז) […]
4672 – הלכות ברכות התורה
א. ברכת אהבה רבה/אהבת עולם, בשחרית או בערבית, פוטרת מחיוב ברכות התורה, כיון שיש בה מעין ברכת התורה, שהרי אומרים בה 'ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים' וכו'. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז) ב. אמנם, זהו בתנאי שלמד מיד לאחר מכן (והיינו מיד לאחר התפילה), ויש ספק אם מה שקורא קריאת שמע מועיל לענין זה, […]
4671 – הלכות ברכות התורה
א. תמיד תהיה תפלת האב והאם שגורה בפיהם, להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מדות טובות. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז) ב. ולכן יכוין מאד בברכת אהבה רבה ובברכת התורה, בשעה שאומרים 'ונהיה אנחנו וצאצאינו', וכן כשאומר ב-ובא לציון 'למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה' להתפלל על ילדיו. (משנ"ב שם)
4670 – הלכות ברכות השחר
א. מותר להרהר בדברי תורה קודם ברכות התורה, אמנם לדעת הגר"א יש לברך ברכות התורה אף קודם הרהור בדברי תורה. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז) ב. גם לדעת הגר"א מותר לעשות מצוה קודם ברכות התורה, אף על פי שתוך כדי עשיית המצוה הוא מהרהר בהלכות מצוה זו, כיון שאינו מתכוון ללימוד תורה. (משנ"ב שם)
4669 – הלכות ברכות השחר
א. חיוב ברכת התורה הוא בכל סוגי הלימוד, בין תורה שבכתב, בין תורה שבעל פה – מדרשים, משנה או גמרא. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז) ב. הכותב דברי תורה, הגם שאינו אומר בפיו כלום, צריך לברך ברכת התורה (אך ראוי שגם יאמר בפיו כמה מילים, כיון שיש הסוברים שאין מברכים על כתיבה לבדה). אמנם אם הוא […]
4668 – הלכות ברכות השחר
א. יש להזהר ולהקפיד מאד על ברכות התורה, שלא ללמוד קודם הברכות, ולברכן בשמחה גדולה. (שו"ע ומשנ"ב סי' מו) ב. אין לקרוא פסוקים קודם ברכות התורה, ואף אם אומרם דרך תחנונים, כמו בימי הסליחות. ואף שיש מקילים בזה כשאומרם דרך תחנונים, יש לנהוג כדעה הראשונה, ולברך ברכות התורה קודם אמירת הפסוקים. (משנ"ב שם)
4667 – הלכות ברכות השחר
א. ברכות השחר נתקנו על כל אחת מהנאות העולם, כיון שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה. (שו"ע ומשנ"ב סי' כד) ב. פירוש ברכת 'הנותן לשכוי בינה' היא על ליבו של האדם, שהלב נקרא 'שכוי', והוא מבחין בין יום לבין לילה. אמנם מלבד זאת גם התרנגול נקרא 'שכוי' בשפות מסוימות, וגם הוא מבחין כשמתקרב היום, ולכן […]
4666 – הלכות ברכות השחר
א. ברכות השחר נתקנו על כל אחת מהנאות העולם, כיון שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה. (שו"ע ומשנ"ב סי' כד) ב. פירוש ברכת 'הנותן לשכוי בינה' היא על ליבו של האדם, שהלב נקרא 'שכוי', והוא מבחין בין יום לבין לילה. אמנם מלבד זאת גם התרנגול נקרא 'שכוי' בשפות מסוימות, וגם הוא מבחין כשמתקרב היום, ולכן […]
4665 – הלכות ברכות השחר
א. ברכת 'אלוקי, נשמה' אינה פותחת ב'ברוך', כיון שהיא ברכת ההודאה, וברכות ההודאה אינן פותחות ב'ברוך'. אמנם יש אומרים שהטעם הוא מפני שהיא סמוכה לברכת 'אשר יצר' (וברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת ב'ברוך'), ולכן ראוי לסומכן זו לזו, ולא להפסיק ביניהן. (שו"ע ומשנ"ב סי' ו) ב. יש אומרים שאם כבר התפלל תפילת 'שמונה עשרה' אינו […]
4664 – הלכות ברכות
א. אף על פי שחייב האדם לברך מאה ברכות ביום, צריך להזהר שלא לברך ברכה שאינה צריכה, ולכן אם בירך ברכה ראשונה על מאכל, או ברכת הריח, ולא הסיח דעתו, לא יברך פעם נוספת. (שו"ע ומשנ"ב סי' מו) ב. לגבי נשים, דעת הרבה פוסקים שהן פטורות מחיוב זה של מאה ברכות ביום (שבה"ל ה,כג. הליכות […]
